בס"ד                  לפרשת וירא התשע״ח

וַי-ה-וָ-ה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.  יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-ה-וָ-ה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְ-ה-וָ-ה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.

למה השם משתף את אברהם בתוכניתו להפוך את סדום?

מה הוא צריך את אברהם, יועץ מוסרי, ארגוני, תקשורתי?

האם לא נעים לה׳ ממנו? השם צריך את חתימתו?

רש״י כותב: לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ הזאת, וחמישה כרכים הללו שלו הן...

לפרושו אכן השם משתף אותו לכבודו. 

לדעת הספורנו סיפור דברים זה בא ללמדנו את הנהגת השם. שאם באמת היו בין הרשעים הללו עשרה צדיקים, הייתי מציל את כל העיר , כי אפשר שיעוררו אותם עשרה את כל אנשי העיר ויחזירום בתשובה. 

דעת זקנים גם הולך בכיוון זה. ומחזק את פרושו על פי המשך הפסוקים : 

כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-ה-וָ-ה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט-

השם אומר כביכול לעצמו, כיון שאני יודע שאברהם יהיה לגוי גדול ויחנך את בניו לעשות משפט וצדקה. לכן חשוב שאודיעהו את הנהגות משפטי. שידע סופם של רשעים, ובזכות שידע זאת ויחנך בניו לעשות משפט וצדקה. בשכר שיעשו משפט וצדקה יזכו בניו לרשת ארץ. 

אור החיים הקדוש מפרש שאברהם היה בלבו על מי המבול?למה השם לא תלה להם בזכות הצדיקים שהיו בהם? לכן רצה השם לגלות לאברהם שאין אני מאבד אומה אלא אם אין בה צדיקים. לכן אומר בהמשך כי ידעתיו שילמד ויחנך זרעו מה גדול כוחם של הצדיקים. 

למדנו מהסיפור:

יש מנהיג ושופט לעולם. עשרה צדיקים הנמצאים בעיר יכולים בכוחם להציל כל העיר, ולהחזירה לדרך טובה. עיקר תפקידנו לחנך הילדים לעשות צדקה ומשפט. בזכות זה נזכה בע״ה לרשת הארץ. 

בברכה בעז מלט