מדוע אנו סופרים את ספירת העומר? מה עניין הספירה בין פסח ושבועות? למה הספירה נקראת על שם העומר, שהוא מנחת שעורים?
מה עושה יום העצמאות בתוך הספירה ?
התורה מצוה עלינו לספור את ספירת העומר , החל מיום שני של פסח, ממחרת יציאת מצרים, עד חג השבועות, זמן מתן תורתנו.
אנו סופרים שבעה שבועות, והיום החמישים הוא חג השבועות והוא איננו נספר.
בפשיטות תפקידה של ספירת העומר לחבר. היא מקשרת בין החרות הגשמית לחרות הרוחנית. בין חג העצמאות הראשון של עם ישראל לבין חג הנבואה בו זכו כולם לשמוע קול השם מדבר אליהם מן השמים. בין חרות האומה לחרות הפרט.
הספירה הולכת ועולה מיום ליום, ולא ספירה לאחור, בכך מקבל כל יום חשיבות בפני עצמו. כל יום עליית מדרגה עד לשער החמישים.
מנחת העומר היתה מוקרבת בבית המקדש ביום שני של פסח, והיתה עשויה משעורים טריים שנקצרו ערב קודם(מוצאי חג ראשון של פסח) מהתבואה החדשה של השנה.
מנחה זו "פותחת" את עונת הביכורים בביכורי השעורים המקדימות להבשיל.
לעומת זאת בחג השבועות היתה מובאת מנחת שתי הלחם, מנחה העשויה מהחיטה של השנה החדשה ואפויה חמץ. הספירה יוצרת חיבור בין החרות הפיזית/הגשמית שמבוטאת במאכל הבהמה לחרות הרוחנית המבוטאת בחיטה.
ימים אלו הם ימי התעלות ובנייה. הם כמו חול המועד ארוך בין פסח ושבועות.
אז מדוע כיום נוהגים בימים אלו דוקא מנהגי אבלות, לא מתחתנים ולא מסתפרים?
לזכר מותם של תלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלו. וכיצד מתו? אומר רב שרירא גאון באגרתו שהם מתו במרד בר כוכבא. הם השתתפו במרד ונהרגו בקרבות.
יוצא שימים אלו מוכשרים לגאולה, אמנם בדור של בר כוכבא לא צלחה בידינו, אבל בדורנו זה כן צלחה!
בשנים האחרונות אנו עדים להחלשות זוהרו של יום העצמאות, אולי משום שהעם כבר התרגל לחיי חרות, ופחות מתרגש מכך, אבל יותר מכך נראה לי בשל התהליך שעמנו עובר, ערכי הציונות הישנים והטובים כבר לא מספקים את הלבבות,חלמנו מדינה וזכינו לראותה, חלמנו על כיבוש השממה וזכינו לראותה פורחת, עבודה עברית הפכה לעברה על חוקי הדמוקרטיה ונראה כאילו הרגש הלאומי חלף לו ובמקומו החברה עסוקה בטובותיה הפרטיות.
אם כך, מה הקשר של ספירת העומר ליום העצמאות?
המשכיות הספירה משמעה המשך הבירור של דגלנו - אילו ערכים מעלים אנו על נס?
עם ישראל הגיע לארץ ישראל לא כדי לבנות עוד מדינה ככל האומות, חלום גדול עוד יש לנו, עוד בשורה יש לנו לבשר לכל העולם. תפקיד חשוב נועד לעם ישראל בדרך לגן עדן עלי אדמות. חרות הגוף חשובה, אך כיסודות לבניית חירות הרוח. רווחה כלכלית וביטחונית לא מספקת אותנו, גם לא הנפת דגל שהוא חיקוי לדגלים אחרים.
מהו הדגל האמיתי שלנו? אנו נמשיך לצעוד במעלה הספירה, עוד נרים דגל יותר גבוה ומרשים, המשברים שאנו עוברים מחלות ילדות הם ומתוכם נבנה אומה לתפארת בע"ה.