בס״ד לפרשת ויצא התשע״ט

 וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה: {ב} וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם: {ג} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:

הפסוקים מציינים את הרקע להתעוררות יעקב אבינו לשוב לארץ. וזאת לאחר כעשרים שנה בבית לבן ולידת 12 ילדים מארבעת נשותיו. 

שאלה ראשונה, מהפסוקים משמע שיעקב לא שב לארץ  עד שלא שמע במפורש מאת השם לשוב לארץ, אז מה התועלת בזה ששמע את בני לבן מלכלכים עליו  וראה את פני לבן שהשתנו?

ועוד מה טוענים בני לבן, מה ההבדל בין כל אשר לאבינו שיעקב לקח לבין מאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה? וכיצד אפשר בכלל לטעון שיעקב לקח את כל אשר לאבינו, וכי לא נשאר ללבן כלום?

שאלה שלישית מדוע דוקא עכשיו זוכה יעקב לקבל נבואה ישירה מאת השם בהקיץ ולא בחלום הלילה כמו נבואותיו עד כאן? 

מבארים הספורנו ואור החיים הקדוש ששמיעת דבורם של בני לבן ושינוי פניו השפיעו על יעקב והביאו אותו להחליט על תכנית הבריחה מלבן, על יציאה ללא גילוי דעתו של לבן. אינם עצם ההליכה באה בעקבות דבר השם , וצורת היציאה באה בעקבות הרינונים, יעקב הסיק שאם יצא בידיעת לבן , אזי צפוי לבן לנסות לגזול אותו. לכן בחר בדרך כזו. 

אפשרות אחרת להבין הפסוקים, ששמיעת בני לבן הכשירה את יעקב להבנת וקליטת השינוים שבפני לבן, וכיוון שיעקב עבר שינויים, התבונן בפרטים להבין התהליכים, הוא פיתח רגישות בנפשו, וכך זכה והצליח לשמוע את קול היושב במרומים. כענין נח שטרח ושלח העורב והיונה מהתיבה ואחר כך שמע את השם המצווה עליו לצאת מהתיבה. כי הכלל הוא שהשם נותן חכמה לחכמים. נותן נבואה לבעלי הדמיון הזך והמידות הטובות וכן על זה הדרך. 

כשאני קורא הפסוקים האלה בשרי מסתמר, כי מעשה אבות סימן לבנים, בכך בכל הדורות התחילו לעמנו הצרות והשואות. תחילה העלילו עלינו לשון הרע, ממש באותו הטענות של בני לבן, האשימו אותנו שאת כל כספנו ורכושנו עשינו מאשר לנכרים שישבים מסביבנו. הלשונות הרעים הכשירו את האנשים להתגבר על המצפון/היצר הטוב שלא יפריע לכוחות הפרא להתפרץ. כך מתואר במצרים, וירעו אותנו המצרים , ואז ויתנו עלינו עבודה קשה. וכך כמובן נהגו הנאצים ימ״ש ועוד רבים משונאינו במשך ההיסטוריה. לעמנו זו אמורה להיות הנורית אזהרה, למה נועדו כל הדיבורים הרעים נגדנו , אם לא כדי להתיר את דמנו?!

ביחס לשאלה השניה, מהי טענת בני לבן. ולפי הפשט הם טוענים שקר גס, הלא לבן זכה והתעשר מאוד בעקבות יעקב ואף הוא הודה בזה באומרו ״ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְ-הֹ-וָ-ה בִּגְלָלֶךָ״? תאמת, לנו בדור הזה לאחר שכבר עברנו כברת הסטוריה ככבשה בין שבעים זאבים, אין זו קושיא כה גדולה כי דרכם של אויבי ישראל היתה תמיד להגזים בדבריהם נגדנו. מאידך ההיסטוריה למדה אותנו שבכל מקום שבו היו יהודים חיים הגיע שפע גדול לכל הגוים שמסביבם. למה ספרד ופורטוגל מתנדבים היום לתת אזרחות ליהודים??

נחזור לענינו , כיצד אמרו בני לבן  כזה שקר? עונה הכלי יקר 

וביאור הדברים כך הוא שמתחלה לא דברו כנגד הרכוש כלל, כ"א כנגד התחבולות ועניני רמאות שהיה אביהם בקי בהם ובשמותיהם יותר מכל העולם, עד שהיה הוא יכול לרמאות את אחרים, אבל אחרים לא יכלו לרמאותו, ויעקב למד מלבן כל רמאתו עד שאפילו לבן לא יכול לעמוד לפניו כי הוא רימה את לבן, ועל זה אמרו לקח יעקב את כל אשר לאבינו כל רמאותו לקח ממנו, וכנגד הרכוש אמרו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. (עד כאן לשון הכלי יקר)

ולשאלה שלישית מבאר הזהר הקדוש, בתחילה כשיצא יעקב לדרכו וקבל את חלום הסולם הוא עוד לא היה נשוי ואביו יצחק היה בחיים, כדי לקבל נבואה צריך להיות אדם שלם דהיינו נשוי ולא חצי בן אדם. כשהגיע לחרן והתחתן נפתרה בעיה אחת אבל נוצרה בעיה חדשה, המקום גרם שלא קבל נבואה, כי הנבואה תלויה בארץ ישראל. אז 

כיצד פתאום הוא כן קבל נבואה בחרן?

הרמב״ן טוען שאף זו נאמרה לו בחלום ולא נבואה בהקיץ ולכן כשיעקב מספר לנשותיו שהשם דבר איתו הוא מציין בחלום. אולם לפי הפשט נראה שזו היתה אכן נבואה לכל דבר בהקיץ, אלא מבאר השם משמואל שמכיוון שהיא באה לומר לו לעלות לארץ ישראל, אז נבואה בעבור הארץ כן יכולה להופיע בחוצלארץ. ובזה גם באנו להבין למה נאמר לו : שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:

ואהיה עמך רק בארץ ישראל! עכשיו קבלת נבואה לעלות, השידור הבא יהיה כשתגיע לארץ הנבואה. כל יהודי שרוצה שהשם יהיה עמו צריך לדעת שרק כאן בארץ זה אפשרי. שבת שלום.