מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'
בדרך כלל כשאנו באים להביא מנחה לה' אנו צריכים לפשפש בקרבנו שאין עמה חמץ, שכוונה טהורה עומדת ביסוד מעשינו ולא על מנת לקבל פרס, ולכן אין להביא מנחת חמץ לבית המקדש.
אבל מה לחמץ וליום הקדוש הזה? מדוע דוקא בחג השבועות יש מצוה להביא מנחת חמץ?
מלבד מנחת שתי הלחם המובאת בשבועות ועשויה חמץ, גם מנחת אסיר משוחרר,יורד הים, חולה שהתרפא והולך המדבר מביאים מנחת חמץ. לגבי ארבעת המודים הנ"ל, נראה לומר שכיון שניצלו ממות לחיים, באה ההודאה שלהם לקב"ה מכל הלב, גם היצר הרע בא להודות ולכן הם מביאים מנחת חמץ.
גם לקבל את התורה יש לנו את האתגר לבוא עם היצר הרע, למרות שהיצר מנסה למשוך אותנו לדברים אחרים מאשר התורה, לאחר שאנו מונעים זאת ממנו ומושכים אותו לבית המדרש, הוא יוצא מאושר שבעתיים שלא שמענו בקולו. מובן שרבונו של עולם ברא הכל בחוכמה, גם את היצר, גם לו ישנו תפקיד חשוב, לא בכדי אמרו חכמינו שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, אף נאמר שבעל יצר גדול יותר יכול לקבל תורה גדולה יותר, ומעניין שחז"ל מציינים שישראל עזים שבאומות ואם לא היו מקבלים את התורה היו מחריבים את כל העולם, הקב"ה בחר את האומה הכי מסוכנת לעולם ולה נתן את התורה שנועדה לתיקון העולם!
אלה שבניגוד ליצר הטוב שמוצא את אושרו כששומעים בקולו, היצר הרע בנוי כך שימצא את אושרו דוקא כשלא ילכו אחריו.משל לאבא ששואל את בנו שאלה, ולאחר שהבן ענה על השאלה, הוא ממשיך להקשות על בנו שלל קושיות מימין ומשמאל, כביכול הוא מנסה לבלבל את הבן, ולהסיט אותו מדרך הישר, אבל לאמיתו של דבר כל כוונתו לחזק את הבן בדרך הישר, הבן מתחזק מכל ההתמודדות עם שאלות האב, יתרון האור מן החושך.
נאמר "כי מלאכיו יצוה לך לשמורך בכל דרכיך"(תהילים צא,יא), מיהם המלאכים המצוים לשומרנו בדרך?
מצמרר לגלות שהם היצר הטוב והיצר הרע. כיצד יתכן שהיצר הרע נועד לשמור אותנו, הרי הוא זה שמנסה דוקא להפיל אותנו כל הזמן?
אנו אומרים למשל בהגדה של פסח "והיא שעמדה לאבותינו ולנו...שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו..." האם זה שבכל הדורות עומדים עלינו לכלותינו, לא זה מה ששמר עלינו?!
אפשר לומר שתפקיד היצר הטוב לכוון אותנו , ותפקיד היצר הרע לאותת על הסכנות, לדרבן אותנו, לחזק אותנו.
חז"ל רואים את חג מתן התורה כיום הכלולות של עם ישראל עם רבונו של עולם. אחד המאפיינים החשובים ליום החתונה הוא השמחה המיוחדת של החתן והכלה, ולכאורה לא מובן, הרי ביום זה כל אחד מהם סגר לעצמו את כל האין סוף אופציות האחרות להתקשרות, לכאורה היצר הרע אמור להיות עצוב ביום כזה, ואנו רואים שלא כך, אלה לאחר שהיצר לא קיבל פס חופשי, והוא נתפס לעבד (שזו תכונתו באמת) בודאי מאושר הוא להיות עבד למלך ולא לעבדים, היצר הרע מקבל את אושרו הגדול דוקא בחיי המשפחה הבריאים.
גם בחתונה הגדולה ביותר בהיסטוריה, היתה שמחה עצומה לעם ישראל, וכמו שאמרו חכמינו פרחה זוהמתם של עם ישראל או בלשון הזוהר הקדוש התבטל יצר הרע. צריך להבין זאת, הוא לא מת, הוא התבטל, הגיע ליחס של ביטול כלפי הטוב, כלפי השם, הוא עלה לנקודת השורש שלו שבה הוא טוב.
בגמרא מובא סיפור שלם כאשר עולה משה למרום לקבל את התורה, ומלאכי השרת מתקוממים מה לילוד אישה ביננו, ומדוע בחר ה' לתת חמדה גנוזה לבשר ודם, והשם הטיל על משה רבינו לענות להם, משה פוחד מהבל פיהם של המלאכים שלא ישרפו אותו, אוחז בכסא כבודו של ה' (שמשם שורש נשמות ישראל חצוב) ועונה להם למלאכים תשובה ארוכה, וכי הייתם משועבדים למצריים, הייתם בין עובדי אלילים, יש לכם אב ואם,,,יש לכם יצר הרע? שאתם רוצים את התורה!? משה רבינו לא מנסה להוכיח למלאכים שגם אנו רוחניים, מרוממים כמוהם, שעל כן זכותנו לקבל אותה חמדה גנוזה, אלה להפך דוקא בגלל שיש לנו יצר הרע, התורה שייכת לנו.
למלאכים אין יצר הרע, אינם צריכים לתקן שום דבר, לכן אינם צריכים לתורה!
הקב"ה אומר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, זה מצמרר, התורה היא ההשלמה ליצר הרע, בשבילו ה' נתן את התורה, ישנם אנשים החושבים שהתורה נועדה לרבנים, לצדיקים והעולם הזה החומרי נועד לאנשים הפשוטים, כמה הם טועים!
גם ישנם גויים שפוחדים שעם ישראל יבנה את בית המקדש מחדש, שתחזור השכינה להר המוריה, שהרוחניות תחזור להנהיג את העולם, כי אז כבר לא ישארו הנאות בעולם, הם לא יתנו לנו לחיות, הם ידכאו אותנו.
גם ישנם בחורים שפוחדים להתחתן, סוף החגיגות, אובדן החופש הגדול.
הגויים האלה פוחדים בגלל בלבולי דעות, בחושבם שרוחניות מתנגדת לחיים, שקדושה קשורה לעצבות, נזירות ובריחה מהעולם.
וכך גם חלום הבלהות על מדינת הלכה, חשוכה שלא תיתן לנו לחיות כאן בארץ, לשמוח לפרוח וכדו' (מי המציא בכלל את הביטוי הזה מדינת הלכה?)
אבל באמת התורה הקדושה נותנת את האושר השלם לכל העולם, לכל חלקיו אפילו ליצר הרע.