בס״ד לפרשת שמות התשע״ט

 

משה רבינו לאחר שגדל בבית פרעה כנסיך, בחר להזדהות עם אחיו הביולוגים ופעל לטובתם. ופרעה- אביו המאמץ מבקש להמיתו. משה בורח ממצרים ומגיע למדין( במדרשים מובא שלא הגיע ישר לשם, אלא התעכב שנים רבות במקומות אחרים)

ולאחר שפיתח את כישרונות המנהיגות שלו ברעיית הצאן, ובלימודיו תואר דוקטור במדעי הרוח ומשפט בינלאומי מהמומחה יתרו חותנו, משה מצווה על ידי השם לשוב למצרים ולהוציא את בני ישראל משם.

מובא בתורה:

{יט}  וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:{כ} וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדוֹ: {כא} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם: {כב} וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְ-הֹ-וָ-ה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל: {כג} וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ: {כד} וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְ-הֹ-וָ-ה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: {כה} וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי: {כו} וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת: (פ)

 

תמצית הסיפור השם מצוה על משה לשוב למצרים ולהוציא את בני ישראל משם. משה רבינו בדרך חונה במלון. השם כועס עליו על שלא מל את בנו וכמעט הורגו. צפורה אשתו תופסת יוזמה והופכת להיות המוהלת העברייה הראשונה בהיסטוריה.

הפלא הגדול בפסוקים אלו, למה ומדוע נכנס לכאן הציווי המובא בפסוקים כ״א-כ״ג לצוות את פרעה ואם לא ישמע אליך השם יהרוג את בנו בכורו. ? במיוחד שלא מצאנו זאת בהמשך הסיפור עד מכת בכורות שמסיימת את המכות?

אור החיים הקדוש מפרש כאן שאכן אין כוונת השם שמשה עכשיו ילך לפרעה ויאמר לו כן. אלא מאחר שרצה השם לחזק את רוחו של משה ולומר לו שהשליחות לא תהיה כה קצרה ופשוטה, פרעה לא כל כך מהר ישתף פעולה וישלח את העם, אז אל תקצר נפשך בדרך, תחכה בסבלנות עד שתגיע מכת בכורות שבעקבותיה תוציא את ישראל ממצרים, לא לפני כן. עו אומר אור החיים שהשם נתן למשה כאן סימן על פיו ידע את בואה של מכת בכורות. וכך כותב:

עוד נתחכם בזה להודיעו למשה כי מכה זו תהיה באחרונה כי בה ישלח פרעה את העם כי לא אמר ה' שיחזק לב פרעה אחר מכת בכורות, ואשר לזה כשאמר פרעה למשה (לקמן י כח) אל תוסף ראות פני הכיר כי הגיע עת מצוה שאמר לו ה' בדרך בבואו ממדין למצרים ואמרת בני בכורי(עד כאן)

וכך ידע משה שעליו "לבשר" לפרעה על מכת בכורות.

 

עדיין קשה להבין מדוע באמצע סיפור יציאת משה ממדיין וכריתת ברית המילה לבנו מתקשרת עם הבשורה על מכת בכורות שיקבלו המצרים?

גם צריך להבין את הקשר בין הביטוי בני בכורי ישראל שבפסוק כ"ב לדבר השם לפרעה בפסוק הבא "הורג את בנך בכורך"?

ראשית אומר שזו הפעם הראשונה שהקב"ה מודה ומפרסם שאכן יעקב אבינו ואנו בעקבותיו הננו בנו בכורו של השם, השם כאן מודה שאכן הבכורה שקנה יעקב מעשיו אכן ראויה לו משמים. בפשיטות השם אומר לפרעה ודומיו, מי שיעז לשעבד את עם ישראל -בני בכורי, יש לו עסק איתי, אני אסגור איתו חשבון על כך.

מוסיף כאן ביאור שבט הלוי ואומר שהבכורה שירשנו מאברהם יצחק ויעקב הורישה לנו זכות לקבל כל ההבטחות שהבטיח השם לאברהם, אבל בכללם גם הבשורה, שגר יהיה זרעך בארץ לא להם. ועבדום ועינו אותם...לכן מציין כאן השם למשה את ענין הבכורה שבגינה עם ישראל סובל בגלות אולם בגינה גם משה נשלח להוציאם ממצרים להרימם ולזכותם בהבטחות אברהם.

אנו גם מבינים שמכת בכורות חשפה את מעלת הבכורה, את הקדושה הנמצאת בבני האדם, ונחשפת במיוחד בבכורים. אכן במכת בכורות התקדשו הבכורים שבבני ישראל לעבודת השם. ולמה הבכורים של מצרים מתו? כי הקדושה שנחשפה בהם לא יכלה להמשיך לשרוד בתוך גופם העכור ופרחה לה לשמים.

וכאן אנו מגיעים להבין גם את הקשר לברית המילה. ברית המילה מזככת את הגוף ומאפשרת לו להחזיק מעמד עם הנשמה הגדולה שלו. גם מאפשרת לעלות לרכבת החשובה ביותר בהיסטוריה העולמית, ליציאת מצרים שהינה האביב של כל העולם כולו. משה רבינו עשה לכל ישראל ברית מילה לפני היציאה ממצרים. התורה מצווה שכל ערל לא יאכל מהפסח, ולכן כולם היו חייבים למול עצמם. הבכורים שבישראל בהיותם נימולים יכלו לשרוד את מכת בכורות בשלום. וזה גם הקשר להקפדה שהייתה על משה רבינו בדרכו למצרים להוציא את ישראל, על שלא עשה ברית מילה לבנו.

לסיכום: בפעם הראשונה בהיסטוריה הולכת להיחשף לעין כל הבחירה של השם באומה הישראלית. ברית המילה זה כרטיס הכניסה ואמצעי השמירה של נפשות היהודים. צפורה במסירות נפש עושה ברית לבנה, כמוה נהגו נשות ישראל בכל ההיסטוריה. ברית המילה המייחדת אותנו מכל העמים, אף זיכתה את אבותינו לצאת ממצרים בזכותה. במכת בכורות השם השרה שכינה מיוחדת במצרים. היא גרמה לבכורי מצרים בהיותם ערלים למות ולבכורי ישראל להתקדש. המחיר ששילמנו במשך ההיסטוריה על היותנו העם הנבחר היה עצום, גם השכר שנקבל בע"ה יהיה עצום. קרוב היום שכל העולם יראה זאת.

 

בברכה בעז מלט