שאלה:

האם אדם יכול לקיים את הפורים יומיים, גם לחגוג את פורים ביום יד' בערי הפרזות וגם לחגוג את שושן פורים בירושלים?

תשובה:

מרן רבי יוסף קארו פסק שההתחייבות במצוות הפורים ביום יד' באדר תלויה ככלל בהמצאות שלנו בבוקרו של יום יד' באדר בערי הפרזות. וכן להיפך פרוז ששהה בבוקרו של יום טו' באדר בכרך(ירושלים לדוגמא) מתחייב במצוות הפורים של שושן פורים.

אולם נחלקו האחרונים בהבנת שיטתו ובפסיקה למעשה האם אדם יכול להתחייב חיוב כפול בשני המקומות, והאם יכול גם להפטר מחיוב בשני המקומות על ידי שינהג להיפך.

הרמ״ע מפאנו פוסק שכן. מי שהיה ביום יד' בערי הפרזות וביום טו' בירושלים יצטרך לקיים את כל מצוות הפורים בשני הימים. וכן להיפך יפטר מכל המצוות אם ישהה ביום יד' בירושלים וביום טו' במקום פרוז.

כף החיים מביא את שיטתו ומקשה עליה. הוא סובר שכל אחד מחויב פעם אחת לחוג את החג, ואכן תלוי היכן הוא היה בפורים. ירושלמי לדוגמא שהיה במקום פרוז ביום יד' וקרא בו את המגילה, קיים את המצוה ושוב אף אם יחזור לירושלים ליום טו', הוא כבר נפטר מהמצוה ביום הקודם. ולהיפך גם לא יתכן לשיטתו שהאדם יפטר מכל מצוות הפורים בשל מעבר מקום.

נראה לומר שהם חלוקים בטעם המצוה. הרמ״ע מפאנו סובר שהחובה היא חובת המקום, מקום ההימצאות שלנו ביום פורים מיצר את ההתחייבות במצוות. ולעומתו כף החיים מבין שזו חובת האדם. אנו מחויבים במצוות הפורים מצד עצמנו. באיזה יום נממש את המחויבות? זה תלוי היכן אנו נשהה ביום יד וביום טו באדר.

מכיוון שיש בזה מחלוקת לכן, לא נכון עושים מי שמתבטלים ממצוות הפורים על ידי ששוהים בירושלים ביום יד' ובפרזות בטו'. ואם במקרה כך היה , בודאי שצריך לקיים את מצוות הפורים באחד מימים אלו.

למעשה:

מי שעשה פורים במקום פרוז ביום יד' ועלה לירושלים ליום טו' , יקיים את מצוות הפורים גם בירושלים אבל יקרא המגילה בלי ברכה מספק. העצה המועדפת שישמע את הברכות ממישהו אחר ויענה אמן. אם הוא בעצמו קורא את המגילה יכול לברך את הברכות בכל מקרה עבור השומעים שטרם יצאו ידי חובה, שהרי הכלל בידינו אדם שמחויב במצוה מסוימת ויצא כבר ידי חובת המצוה יכול לברך ולהוציא אחרים ידי חובתם במצוה מדין ערבות. ויותר טוב שאחד מהאנשים שטרם קיימו את המצוה יברך עבור כולם.

בברכה בעז מלט

• הבא >