מובא בפרשת נשא המקור לברכת הכהנים:

כב וַיְדַבֵּר יְה-וָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.

כד יְבָרֶכְךָ יְה-וָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.

כה יָאֵר יְה-וָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  

כו יִשָּׂא יְה-וָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  

כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם.  

מה הברכה פועלת?

למה צריך מתווכים ביננו לבין השם כדי להתברך?

מדוע קיבלו דוקא בני אהרון הכהנים את המצוה לברך את ישראל? אם יש לכהן שנוא או שונא האם יכול לברך ברכת כהנים?

מה משמעות הברכה?

ראשית התבוננות בנוסח הברכה מראה , שמקור הברכה הוא רק השם ואין בלתו. לכן אומרים הכהנים יברכך השם, יאר השם, ישא השם. גם בסיום הנושא אומרת התורה, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. לומר לך שאין לכהנים כל כוח עצמי, הם רק צינור לשפע משמים!

אלה שכאן עולה השאלה מה הצורך בברכתם, אם חפץ השם לברכנו, למה הוא צריך מתווכים?

בודאי יכל השם לברכנו ישירות, אבל בחר לתת כוח לנבראיו. בחר במתווכים. רצה שנחזק את הערבות ההדדית ביננו. יש בעולם הזה לא רק משימות ויעדים פרטיים, אלה גם משימות קבוצתיות. 

כדי שיוכלו הכהנים לברכנו, צריך שיהיה מניין אנשים במקום. והם צריכים לענות אמן על ברכות הכהנים, ואמן זה נותן את הכוח לברכה. גם ברכת הכהנים נאמרת בלשון יחיד כלפי כל ישראל. ז״א כל ישראל נחשבים כיחידה אחת. הזהר הקדוש אומר ״ כל כהן דלא רחים לעמא או לא רחמין ליא, לא ישא את כפיו״  בתרגום לעברית, כל כהן שלא אוהב   את העם או שלא אוהבים אותו , לא יעלה לברכת כהנים. גם נוסח הברכה שאומרים הכהנים ״...אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה״. מורה שהם חייבים להיות באהבה לישראל אם רוצים הם לברך. 

השם יתברך החליט לתלות חלק מהשפעת אורו וטובו בעולם בברכותינו איש לזולתו וביחוד בברכת הכהנים לשאר העם. חכמינו בגמרא אומרים, לא מצאתי לישראל כלי מחזיק ברכה אלה השלום. הברכה ברכת שמים היא, והשלום ביננו הוא כלי הקיבול. 

מדוע בני אהרון הכהנים, נבחרו לתפקיד?

אנו מבינים שתפקידם לברך את ישראל הינו חלק בלתי נפרד מעבודתם במקדש. מי שאחראים ליצג אותנו מול האלו-הים, חייבים להזכיר לנו ולהם שכל ענינם הוא בטובתנו, שהם הפה שלנו ועובדים בשליחותנו. זכה אהרון הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, שהיה מוסר עצמו על הצלת עם ישראל, להתחיל את שושלת הכהונה שתימשך ממנו לכל הדורות. 

הברכה מתחלקת לשלוש:

1. ברכה גשמית ושמירה עליה. 

2. הארת שכלנו באורו יתברך. 

3. רוממות חיינו ודבקות בהשם. 

ומסיימת בברכת שלום, כמו תפילת העמידה החותמת בשלום. ללא השלום אין תועלת בכל הברכות.   השלום משורש שלם, שלמות. להשיג שלום לא מספיק רק לרצות ולהשתדל, צריך ברכת שמים, כי הוא אינו טבעי לעולם הזה. 

יִשָּׂא יְה-וָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.