בס"ד
שאלה:
אנו עדים בתקופה האחרונה לפגיעה קשה בשבת במרחב הציבורי. עוד ועוד עיריות פותחות תחבורה ציבורית בשבת. עוד ועוד מרכזי קניות נפתחים בשבת, עוד ועוד אנשים נדרשים לחלל שבת על ידי מקומות העבודה שלהם. והשבת שהיא אחד המאפיינים הכי בולטים של עם ישראל בעולם, מאבדת את מקומה במרחב הציבורי. מה קורה פה? ומה אפשר לעשות כנגד זה?
תשובה:
תמיד כשאנו רואים גלים עזים מתנפצים על החוף סימן הוא שיש זרימה חזקה של מים מהחוף לכיוון הים. כשהיצר הרע מנסה להפיל אותנו באיזו עבירה סימן הוא שאנו נמצאים בחלון הזדמנויות לעליה משמעותית.

כך אומר צדקת הצדיק ( רבי צדוק הכהן מלובלין)

‏‏[עו] בעת כשלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב, ואם יזכה באותה שעה יוכל ‏לעלות למדרגה גדולה מאד, כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז. ‏אם יהפוך תשוקה זו וחמדה זו לטוב, ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה. וכמ"ש בזוהר ‏‏(פנחס רט"ז סע"א) "כי בעת המבול היו ראויים לקבל התורה"...
אם כן אנו יכולים ללמוד מעצם ניסיונות ההרס לקלקל את השבת שאנו נמצאים בהזדמנות לעלית מדרגה. ומזה שהמלחמה כיום הינה נגד השבת אנו למדים שההזדמנות לעליית מדרגה נמצאת בתחום שבת.
וגם בפשיטות למדונו חכמינו שכל אימת שאנו רואים שהדור חלש בתחום מסוים- מצוה עלינו להתחזק ביחוד בנושא החלש. אז ברור שהפגיעה בקדושת השבת  צריכה להביא אותנו להתחזק ביחוד במצות השבת. ומכיוון שכל ישראל ערבים זה לזה, כשאנו מתחזקים במצוה מסוימת אז אנו מעוררים ומחזקים את כולם במצוה זו.
צריך לזכור שגם השטן בסופו של יום עבד השם. מכיוון שכל דבר מתפעל מהפכו, לכן משמים נשלח הכוח המנגד להופעת קדושת השבת כדי לעורר את השבת בקרבנו.
אז מה עושים?
יש אומרים בואו ונתחזק בשמירת השבת, נוסיף הקפדה על איזו מצוה שעד כה לא כל כך הקפדנו או נוסיף עוד כמה דקות מחול לקודש וכיוצא בזה. זה נחמד ויפה אבל לענ"ד זו  לא הנקודה. הנקודה הינה מעלת השבת. כנראה ישנם יהודים שלא רוצים עדיין לשמור השבת כי אינם מבינים את גודל קדושתה. אינם מרגישים שהשבת הינה חלק מרכזי בחלומם לחיות חיים מלאים ושמחים.
יש אומרים בואו ונחוקק בכנסת חוקים שיאסרו את החילולי שבת במרחב הציבורי, וכי בדרך זו תעוררו אצל מישהו את הרצון לשמור שבת?!

עם ישראל ישמור שבת בהמוניו כאשר ירגיש שהשבת נותנת לי הרבה יותר עונג ושמחה מהנסיעה לים. כשהוא ירגיש בשבת מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח. כשהוא יחכה כבר לערב שבת שיוכל בו סוף סוף לכבות את הסלולרי שלו, שיוכל לשבת מסביב לשולחן השבת עם כל בני ביתו . שיוכל ללכת לבית הכנסת לשירת הבקשות וכיוצא בזה.
נראה לי שעם ישראל בחלקו עוד רחוק מהשבת כי אנחנו אולי לא מספיק נחים בשבת ומשתוקקים לבואה. השבת היא חלום. היא חזון והיא שאיפה. היא עונג וגם שמחה. היא מעין עולם הבא. השם ברא העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי. בזה הוא עיצב את מגמת העולם וחלומו: להגיע ליום שבו אין עוד תיקונים ובעיות. אין טרדות ומחלות. יצירת יום השבת הביאה לעולם את חלום המנוחה. שום נופש בשום מלון לא יכול לספק את המנוחה לנפש כמו שבת המלכה.
אבל אחרי כל זאת אני חושב שאנו כבר נמצאים בעלייה משמעותית מאוד דוקא ביחס לשבת. ואותם המנסים לפגוע בצביון השבת, הם בפחד ובלחץ מכך שיישארו האחרונים להתעלם מהשבת. הם רואים את כולם מתחתנים ונלחצים מהיותם עדיין רווקים. וכמו שחקיקה דתית לא תחזק את מקומה של השבת כך גם להפך, נסיונות הפגיעה בשבת דרך החקיקה ברשויות המקומיות רק תשיג תוצאה הפוכה- שנים שמספרים לנו שהמדינה לא מאפשרת לתושבים לחיות כפי שהם רוצים ולסוע בשבת; ואם האוטובוסים בשבת יסעו ריקים מיהודים, יתברר שעם ישראל באמת אוהב את השבת.

פעם סיפר לי חבר אייך הוא נגמל מהסיגריות: הוא קנה כמות גדולה של חפיסות סגריה ושם בבית בכל פינה. הרעיון שלו היה לשחרר את הלחץ מהסגריות. הנה אם רק ארצה לעשן, יש לי סגריה בכל מקום. השיטה הצליחה והוא נגמל כך מהעישון. יתכן שזה הענין גם כאן. יהודי שלא יתפתה לסוע באוטובוסים של שבת שכרו בשמים כפל כפליים.

הַשַּׁבָּת נוֹעַם הַנְּשָׁמוֹת

וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת

לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ

שַׁבָּת קֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ

שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן

יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. (מהפיוט יה אכסוף של רבי אהרן מקרלין)

• הבא >