חדשות האתר

אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


אנו משתדלים כל שבוע לשלוח מאמר שבועי סביב פרשת השבוע ואקטואליה במבט תורני. לקבלת עדכונים ומאמרים מידי שבוע אנא השאירו פרטים בדף צור קשר ונצרף אתכם לרשימת התפוצה


בית הארחה היושבת בגנים

חדרי אירוח זוגיים או משפחתיים עם נוף הרים מקסים. חדר אירוח גדול לקבוצות, עריכת סדנאות או הרצאות. חדר אוכל ומטבח לשמחות ולשבתות, עד 50 נפשות. ממוקם בישוב חרמש

היושבת בגנים


חושבים על חופשה מפנקת?
אתם מוזמנים לבחור לכם חופשה במחירים הזולים ביותר בארץ ובעולם בחברת טרוולאור

נופש חלומי במחיר סמלי


  2

 

בס"ד לפרשת בשלח התש"פ
נדמה לי שכולם מחפשים ורוצים למצוא את מקומם. להשיג עונג שלום ושלוה. להתחבר לנשמה. השאלה מה הדרך? האם צריך לנסוע עד להודו בשבילך כך?
המילה מקום תופסת מקום מאוד נכבד בחיינו ובתורה. אפשר לראות שמעבר לשימוש הפשוט, המקום משמש בתורה למקום מפגש עם השכינה, עם השם . כך נאמר על אברהם אבינו " וירא את המקום מרחוק" כשהוא מגיע להר המוריה, למקום שממנו נשתת העולם ובו נפגשים שמים וארץ. וכן נאמר "ויפגע במקום" על יעקב אבינו כשהגיע לבית אל למקום שבו השיג את חלום הסולם, המחבר שמים וארץ. ( ויתכן שזה אותו המקום)
חז"ל הלכו עוד שלב והתחילו להשתמש במקום ככינוי לריבונו של עולם וכך מובא במדרש רבה:

ויפגע במקום" ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו מן מה דכתיב (שמות לג, כא): "הנה מקום אתי" הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.(בראשית רבה סח,ט )
המפגש בינינו לבין ה' המכונה מקום עוזר לנו למצוא את מקומנו, כך יעקב אבינו כשפגע במקום השיג את חלום הסולם המבטא כל כך את אישיותו שלו.

השבת ומקומו של האדם:

בפרשת השבוע אנו פוגשים את היחס בין שמירת השבת לבין מקומו של האדם . וכך נאמר:
רְאוּ, כִּי-יְ-ה-וָ-ה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת--עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לֶחֶם יוֹמָיִם; שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ--בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי .  ל וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי. (שמות טז, כט)
הקשר הפסוקים האלו בתורה הוא למן, שירד במשך ימות השבוע ובשבת לא . במקום זאת היה יורד ביום שישי כפליים. התורה מסמנת לנו שהמטרה בשבת להיות במקום שלנו ולא לצאת ממנו.
כיצד השבת מסוגלת לקשר אותנו למקום שלנו?

תשובה לכך ניתן אולי לקבל כשמתבוננים בעיון בפסוקים המתארים את סיום בריאת העולם, וכך נאמר:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: (בראשית פרק ב פסוקים א-ב).הפסוק מציין מחד שה' השלים את מלאכת הבריאה ביום השביעי, ומאידך מציין שבו ה' שבת מכל מלאכתו, אז מה עשה השם ביום שבת?

מובא במדרש בראשית רבה י,ט:
"ומה נברא בו לאחר ששָׁבָת? שאנן ונחת, שלווה וְהַשְׁקֵט ." אור החיים הקדוש( בראשית ב,ג) מבאר על פי הזהר הקדוש שביום השבת נברא נפש העולם. ובעקבותיו כותב הנתיבות שלום:
השבת היא עצמה בריאה, והיינו בריאה רוחנית הנותנת נשמת חיים בכל העולם. כי בכל ששת ימי המעשה נבראו רק בריות גשמיות, השמים והארץ הים וכל אשר בם, ועדיין היו כל חלקי הבריאה בלא חיות, עד שבאה שבת הנותנת בכל הבריאה נפש ונשמה, ומשפיעה לכל חלקי הבריאה כח קיום וחיות חדשה לששה ימים נוספים.
למדנו מהפסוקים: בזה שה' שבת ממלאכת בריאת העולם ביום השביעי בזה הוא ברא את המנוחה והנחת, את העוגן של העולם, את תכלית העולם . חוסר היצירה הגשמית ביום שבת קשור בקשר חזק עם ההופעה הרוחנית. אפשר להשיג משהו מהרושם של מנוחה זו בברכה שאנו אומרים במנחה של שבת:

אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ, מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּה, יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ.
הברכה הנפלאה הזו מחברת אותנו לחלום השלוה. זה מה שכל העולם חסר.
לאור הצבת השבת כיום המנוחה והשלוה- אנו יכולים להבין למה נאמר בתורה: אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.
מדוע הדגישה התורה את דין, אל יצא איש ממקומו?

למעשה התורה לא פרטה את מלאכות השבת. היא ציותה "לא תעשו כל מלאכה". ואנו קבלנו במסורת שבעל פה מהן המלאכות . אבל התורה הוציאה מהכלל כמה מהם וציינה אותן במפורש: ציינה את: 1. הבערת אש. 2. אל יצא איש ממקומו. 3. חריש ו 4. קציר. ממילא יש להתבונן מה המיוחד באלו שאותם פרטה התורה. הבה ננסה להבין מדוע ציינה התורה את "אל יצא איש ממקומו:

אל יצא איש ממקומו, יש מפרשים שהסיבה לכך כי היינו חושבים שאין זו כלל מלאכה, שהלא לא שינינו בגוף החפץ דבר בזה שהזזנו אותו למקום אחר. אפשרות אחרת להבין את ציון "אל יצא" בתורה, דוקא משום שהוא מאוד מרכזי בענין השבת. בכלל "אל יצא איש ממקומו" , יש את איסור יציאה מתחום שבת. וגם איסור העברה של חפצים מרשות לרשות ביום השבת. והנה מסכת שבת פותחת את המסכת ביציאות השבת, ועושה מנושא זה של איסור הוצאה ויציאה מחוץ לתחום כותרת לכל ענין השבת. יש שהסבירו זאת משום שאצל הקב"ה, כל המלאכות הינן בסך הכל העברה מרשות לרשות. ויש שהסבירו שדין "אל יצא איש ממקומו" הוא הכותרת, הוא העיקר של כל איסורי המלאכה בשבת.


בשנים האחרונות יש שניסו לצייר את איסור המלאכות בשבת כאילו שעניינו לאסור רק את הטורח והיגיעה בשבת, ובדרך זו רצו להתיר לעצמם מלאכות קלות כמו הפעלת חשמל וכדו'. והנה הוצאה מרשות לרשות הינה קלה ובכל זאת אסרה התורה. ברור שאיסור מלאכה בשבת לא תלוי בגודל המאמץ והיגיעה.
אבל כאמור ציווי התורה: אל יצא איש ממקומו , בא ללמדנו את עיקר ענין השבת.
וכך כותב שפת אמת:
המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, והאכלתיך נחלת יעקב. לא כאברהם שכתוב בו לארכה ולרחבה כוו' אלא כיעקב שנאמר בו ופרצת ימה וקדמה וכו'. הענין הוא כי השבת הוא להיות עליית כל דבר לשורשו, כדכתיב אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. וזהו תכלית מעשה האדם למצוא המקום השייך אליו וממילא שורה בו ברכה ופרצת כו'. ז"ש הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה. שהוא המקום השייך אליו.( שפת אמת בראשית פרשת ויצא)


אז כיצד נמצא את המקום המיוחד לנו?
ראשית עלינו לדעת היכן לא נמצא אותו, לא נמצא את המקום שלנו במלאכות הגשמיות ובקנייניי העולם הזה, וכך כותב הרב קוק:

אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באויר האלהי. הידיעה, ההרגשה, הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דוקא. אז ימצאו את מלואם, את יחושם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים, גלים סוערים מתנגדים זה לזה ידריכוהו תמיד מנוחה, מגל אל גל יוטל ולא ידע שלו. אם יוכל לשקע באיזה רפש עבה של גסות הרוח ועביות ההרגשה, יצלח לו למעט את אור חייו לאיזה משך זמן, עד שבקרבו ידמה שכבר מצא מנוח. אבל לא יארכו הימים, הרוח יחלץ ממסגרותיו והטירוף הקלעי יחל את פעלו בכל תוקף.
מקום מנוחתנו הוא רק באלהים

. ( אורות -צמאון לאל חי- פרק זרעונים-)

ישעיהו הנביא מקשר את המנוחה הגשמית עם הענג הרוחני:
ישעיה הנביא כך תאר את החזון:
. יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְ-הוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר . יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְ-הוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְ-הוָה דִּבֵּר.( ישעיה נח)
ישעיהו בעצם אומר לנו, אם אתם רוצים להשיג עונג, תנוחו במקומכם בשבת. מפסוקים אלו של ישעיה הנביא נלמדו הרבה הלכות והדרכות לשבת ובהם כלים מעשיים להשגת המנוחה המיוחלת.
הנביא ישעיה לקח את הציווי " אל יצא איש ממקומו" ועשה ממנו יסוד להשגת העונג.


אילו הדרכות נלמדו מדברי ישעיה?
עלינו להקפיד בשבת ללבוש בגדים יפים ומיוחדים לשבת, ללכת בשבת הליכה מתונה, הליכה של שבת. לשנות את דיבורינו מזה של יום חול. לא להתעסק בעניני העסקים והחפצים שלנו. ובמישור החיובי- לענג את השבת.

אומר הזהר וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג - עִנּוּג שֶׁל הַכֹּל, עִנּוּג הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, עִנּוּג לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים...בְּשֻׁלְחָן מְתֻקָּן וּבְבַיִת מְתֻקָּן כָּרָאוּי בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כָּרָאוּי יוֹתֵר עַל שְׁאָר הַיָּמִים. ועוד לומד הזהר שמצווה עלינו להזמין את השבת, לקרוא לה לפני כניסתה, ולא להמתין שהיא תכנס לביתנו ממילא.
לסיכום:
מטרת השבת הינה להביא אותנו למקומנו. שמירת המקום הפיזי שלנו בשבת הינה אמצעי להשגת מקומנו הפנימי. החלום של שבת להשיג: מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּה,   כדי להשיג את מקומנו, שומה עלינו להבדל בשבת מכל ענייני מלאכות ימי החול. לא לצאת ממקומנו. להכניס ולקבל את השבת לפני בואה. ללבוש בגדים המיוחדים לה. להתהלך בנחת. לא לתת לטרדות היום יום להעסיק אותנו, ולראות כאילו כל צרכינו כבר עשויים. להתפלל להשם שיוריד לנו אורות של שבת ולתת לנשמה שלנו לדבר ולנגן. כך נמצא את מקומנו ונזכה להתענג על ה' בע"ה.

שבת שלום בעז מלט