בס"ד ערב שבת חול המועד פסח התש"פ
אנו נקרא השבת בע"ה את נבואת יחזקאל הנביא על תחיית העצמות היבשות.
• כבר כתבתי בעבר מאמר על הנושא (חזון העצמות היבשות) והפעם ברצוני לגעת בשאלה אחת לגביו,
מדוע דווקא בשבת חול המועד פסח אנו קוראים אותה?
מבאר השם משמואל:
מפטירין העצמות היבשות, וכתבו הגאונים משום דקבלה בידינו שבפסח יהי' תחיית המתים, וי"ל עוד טעם דהנה ביום א' של פסח השיגו ישראל הארות גדולות למעלה מכפי מדריגתם, וממילא דבעוד שהיה אור הגדול שופע עליהם לא הרגישו מיעוט מהותם כמובן, אך אחר יום שניטלו מהם כל האורות הגדולים וחזרו למוחין דקטנות כמבואר בדברי האריז"ל, ממילא אז הביטו בעצמם מהותם האמיתית מה היא לעומת מה שהי' ביום אתמול והיו בעצמם כעצמות יבישות, וכמ"ש ביחזקאל ל"ו שלעתיד ראשונה יהי' קיבוץ גליות ואח"כ ונקוטותם בפניכם על עוונותיכם, שבעודנו בחושך הגליות אין אנו מרגישין עד כמה נתרחקנו ללכת מדרך האמת, אך אח"כ נבין בעצמינו, וכמו כן במצרים שבעודם במצרים אף שהיו במ"ט שערי טומאה כל דרך איש ישר בעיניו, ורק כשיצאו וטעמו וראו ביום הראשון את האור כי טוב, ואח"כ כשניטל מהם נשבר לבם בקרבם והיו בעצמם כלא היו וכעצמות היבשות שכבר היה בהם לפני זמן כביר רוח חיים הוא קבלת האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ויצא מהם הרוח מחמת טומאת הגלות, ע"כ הבינו שהם מחויבים להתחיל בספירה לטהר את המידות לשוב למעלתם הראשונה במתן תורה ולהיות סוד ה' עלי אהלם:
גם אתם מרגישים אחרי ליל הסדר המרומם תחושת ריקנות, סוג של עצמות יבשות? אומר לנו השם משמואל שזו התחושה שבאה בעקבות אורות של חסדים גדולים שאנו מקבלים מעבר ליכולת הכלים שלנו. ויש לתחושה הזו תפקיד חשוב מאוד, היא מעוררת אותנו להתחיל בספירת העומר, להתחיל לתקן את המידות שלנו. אם אנו זוכים להרגיש עצמות יבשות, גם נוכל בע"ה להרגיש את הנועם האדיר של תחיית המתים.
אשרינו שזכינו לחיות בדור הגאולה, בדור תחיית המתים הלאומית שלנו, לראות אייך כולם נקבצו ובאו לך. ומתוך תחיית המתים הלאומית אנו גם עוברים תהליך אישי של השתלת לבבות חדשים בקרבנו. ולא די בכך, המשך הגאולה אף תביא אותנו לתחיית העצמות היבשות, כל האנשים והחלקים בקרבנו שנדמה לנו שכבר נרקבו באדמה יקומו לתחייה. תחיית המתים שהינה אחת מעיקרי האמונה היהודית, היא הכרחית לגמרי. היא אומרת ששום דבר טוב שעשינו אנו ואבותינו לא ירד לטמיון חלילה. תחיית המתים תאסוף את כל הטוב והיופי שפעלו הישרים הצדיקים החסידים וקדושים בכל הדורות.
החגים כידוע באמונת ישראל אינם רק חגי נוסטלגיה והתרפקות על העבר, אלא הם זמני התחדשות והתרוממות כפי תכונתם ההיסטורית שיצר השם. לכן פסח שבו הוציאנו השם ממצרים, שבו זכינו להיוולד ולהיות אומה, זכינו לחסדים עצומים שמעבר לכלים של העולם הזה, הוא הזמן המסוגל גם בעתיד להופעות של גאולה ושל תחיית המתים. בפסח צפוי להתרחש נס גדול לנו עם מלך המשיח, נס הצלה שיסמן את סוף עידן המלחמות בעולם, נס שיביא את כל העולם להכיר במלכות השם יתברך, נס שיסיים את עידן האנטישמיות בעולם.
לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד.( מתוך תפילת עלינו לשבח)
מועדים לשמחה בעז מלט