בס"ד
תורה שבכתב מציגה את חג השבועות כחג ארץ ישראלי, תחילת עונת הביכורים. הכרת הטוב על ברכת השם שברך אותנו. יחד עם ההודאה באה הדאגה לעניים ולכן נקשר החג עם מצוות הנתינה החקלאיות לאביונים. ציור של חיי עם אידאלים על אדמתו בהם מופיעה אהבה לקב"ה ואחוה לאחינו. לעומת זאת תורה שבעל פה מדגישה את החג כחג מתן תורה, מעמד הנישואין הגדול בהיסטוריה בו כנסת ישראל כרתה ברית נישואין עם הקב"ה. הבאת מנחת שתי הלחם לבית המקדש מתפרשת כאן כזכר ללוחות הברית או כעדות שאנו התחתנו עם השם בכל ליבנו ביצר הטוב וביצר הרע. הבעל מדגיש בזיכרון החתונה את דאגתו לכלה ברצונו להביאה אל המנוחה והנחלה. והכלה בזיכרון החתונה דוקא מדגישה את גודל החוויה וההתקשרות שזכתה להשיג בה לחתן.
בהבאת שתי הלחם בחג השבועות, בהם התורה מדגישה שחמץ תיאפינה, בשונה מכלל המנחות הצריכות להיות ללא חמץ, האם החמץ כאן הוא ביטוי למצב של ראשית הקשר עם השם בו יש עדין מקום לעבודה שלא לשמה, כמו שאמרו חז"ל שיש מקום לעבודת השם שלא לשמה, עד שנתעלה ונעבוד את השם לשמה, לא בגלל אינטרסים וטובות הנאה, או שהחמץ שבמנחה דוקא מבטא את חזון אחרית הימים בו יתהפך כל לטובה, גם היצר כבר לא יהיה רע, נגמל מערבוב עץ הדעת טוב ורע?
בחג השבועות אנו קוראים את ההפטרה ממעשה מרכבה שחזה יחזקאל הנביא. לכאורה לא מובן מדוע בחרו חכמי ישראל בהפטרה זו, שהרי מעמד הר סיני הביא לעם ישראל את עיקרי ויסודות התורה, כל ישראל שמעו את דבר השם, קול ברור שתוכנו הוראות מעשיות כיצד לנהל את החיים כאן עלי אדמות, ואילו חזונו של יחזקאל עוסק בחוויה רוחנית מאוד במרכבת השכינה השמיימית בה המלאכים השרפים והאופנים באימה ופחד רצים לבצע את רצון השם ולהנהיג העולמות כפי רצונו?
אלא שבאמת שני הפנים האלו אכן מופיעים בחג השבועות, אפילו בתורה שבכתב אפשר למצוא רמזים לחזונו של יחזקאל. מעמד הר סיני היה גם מעמד נישואין ותחילת הדרך בקשר בין כנסת ישראל וריבונו של עולם מחד וגם הברקה שבאה אלינו מעולם עתידי מתוקן. ולכן היובל מוזכר פעמיים בתורה, במעמד הר סיני שבא ביום החמישים ליציאת מצרים ובשנת היובל שנת החמישים.
במעמד החתונה הגדולה הייתה התקשרות מיוחדת במינה, הופיע אורו של משיח, כל צבא השמים היה על רגליו, גם הארץ רקדה, חז"ל מציינים שבמעמד הר סיני פרחה זוהמתם של ישראל, אותה זוהמת נחש הקדמוני, זוהמה שאנו בעצם כל ההיסטוריה עמלים להיפטר ממנה, ז"א בהר סיני היינו לשעה קלה כבר בגן עדן המתוקן. גם שנת היובל באה לתת לנו טעימה מגן העדן, לכן האנשים חוזרים לנחלתם, אנו לא זורעים את השדות כי בגן עדן לא היה צורך להזיע כדי לאכול לחם.( רבי שמעון אומר שאיסור ספיחין איננו סייג מדרבן בגלל רמאים אלא מהתורה, כנראה כי במציאות אידאלית אין לנו צורך לעבוד, לא לזרוע וגם לא לקצור את תנובת השדה, אלא רק לאכול פירות המתוקנים כבר לאכילה).
אמנם עם ישראל עדין לא היה בנוי ומוכשר להישאר בקביעות עם האורות האלו, ולכן לאחר המעמד הגדול חזרה הזוהמה וחזרנו לעבודה, ולכן אפשר לראות גם את המעמד כחתונה שמסמלת תחילת עבודה, ואז החמץ בא מתוך סובלנות והתחשבות בנטיות הגשמיות שלנו
אז מה העיקר בחג השבועות? חג מתן תורתנו, בו התברר לנו ללא ספק שהאלוהים ידבר עם בשר ודם, נתן לנו את התורה, את התכנית לתיקון החיים שלנו ושל העולם בכלל, או שהעיקר בחג דוקא ההזדמנות להתקשר ולהיפגש עם הקב"ה, וכמו שזכינו לעמוד איתו לפני הרבה שנים מתחת לחופה כך יש לנו הזדמנות גם השנה לחדש את החופה ולהיפגש איתו? אלו ואלו דברי אלוהים חיים.
לכן יש לנו שני סוגי יהודים, יהודים שחלומם להיות עם השם, בעלי התפילה, הרוחניים בשפה המדוברת. בשבילם התורה בעיקרה היא בעיקר המדריך להתקשרות עם השם. ויש את היהודים שבשבילם התורה בעיקר היא מקור המצוות וההדרכות לתיקון העולם. כנגדם שני לוחות הברית, הלוח הרוחני והלוח המעשי. הלוח הראשון שענינו הקשר עם ה' ולעומתו הלוח השני עוסק בתיקון עולם המעשה.
ישעיה הנביא מדבר שוב ושוב על הקשר בינינו לקב"ה כעל קשר בין הבעל והאישה שבמשך הדורות עבר משברים ובעיות אולם לעתיד לבוא נחדש את הברית ביננו. גם יחזקאל הנביא מדבר על חידוש הברית שנזכה לה בגאולה השלמה, ואפשר לראות בדבריו את שני הצדדים שדברנו עליהם, חידוש הקשר עם השם ותיקון החיים המעשיים:
וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃
וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃
וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ (יחזקאל לו,כו)
לסיום , חג השבועות הוא ההזדמנות שלנו להיפגש עם הקב"ה מחדש ולעמוד איתו תחת החופה, וגם ההזדמנות שלנו לקבל תורה חדשה שתרד לעולם בשנה זו בע"ה. ברצוני לברך אתכם שנזכה כולנו שיפתחו לנו שערי השמים בחג הזה, שתפסק הזוהמה מליבנו, שנקבל מה' לב חדש.
חג שמח בעז מלט