בס"ד ערב ראש השנה התשפ"א
אנו אומרים בתפילות ראש השנה את התפילה:
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם
אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים
אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת
עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ
אָיוֹם קָדוֹשׁ
הרת עולם=הריון העולם=לידת העולם. כך אנו אומרים בתפילה אבל בתלמוד מובאת מחלוקת בנוגע לזה:
תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל
רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה, בר"ה יצא יוסף מבית האסורין, בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.[1]
אם כן צריך עיון מדוע בתפילה אנו פוסקים כרבי אליעזר הסובר שהעולם נברא בתשרי, למרות שיש נושאים שבהם אנו פוסקים כרבי יהושע כמו ברכת החמה שאנו עושים בניסן.
אבל לפני שננסה להבין את המחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע, הבה נראה במה אינם חלוקים: בפסח נולד יצחק, בתשרי נפקדו שרה רחל וחנה, בתשרי יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים ובניסן נגאלו. יש כאן שלוש זוגות של אירועים:1 שרה אימנו נפקדה בתשרי ויצחק נולד בניסן (הריון מקוצר), 2 בתשרי בטלה עבודת הפרך של אבותינו במצרים ובניסן נגאלו. בשני המקרים האירוע הראשון הסמוי יותר היה בתשרי והחשיפה לעין כל היתה בניסן. אפשר לומר ששניהם מסכימים שקבלת ההחלטות בשמים (בבית דין של מעלה) היו בתשרי ולכן גם נפקדו שרה, רחל וחנה, וכן יוסף שוחרר מבית הכלא דוקא בתשרי.3 יצחק אבינו נולד בניסן ויציאת מצרים גם כן הייתה בניסן-הסיבה לכך שיציאת מצרים באה כפי שהובטח לאברהם אבינו בתום 400 שנה להולדת יצחק, וה’ מדייק בהבטחתו.
במה הם חלוקים : בריאת העולם, לידת ופטירת האבות(מלבד יצחק), והגאולה העתידה. גם כאן יש לנו זוג- בריאת העולם והגאולה העתידה, מי שסובר שהעולם נברא בתשרי-גם יגאל בתשרי, וכן להיפך.
אגב, שמות החכמים מעידים על שיטתם: רבי אליעזר סובר שהעולם יגאל בתשרי, שמו מורה שה’ הוא עוזר לנו, תעזרו לעצמכם וה’ גם יעזור לכם. לעומתו רבי יהושע שמו מורה שה’ הוא המושיע- מתאימה לשמו שיטתו שהעולם יגאל בניסן שזהו חודש הניסים והחסדים.
סיכום ביניים: יש לנו כאן שני סוגי זוגות אירועים, הסוג הראשון של אירועים שתחילתם והשלמתם באותו תאריך, כך בריאת העולם וגאולתו וכך לידת האבות ופטירתם מן העולם. והסוג השני אירועים שהחלק הסמוי הראשוני מתחיל בראש השנה והגילוי שלו בניסן.
הבה נכנס יותר לעומקם של דברים,
שני ענקי הרוח האלו מביאים לנו שני עיקרי אמונה של תורתנו הקדושה, לכאורה יש התנגשות ביניהם אולם באמת הם משלימים זה את זה. רבי אליעזר סובר שכל הבריאה שלנו היתה לזכות אותנו בשותפות בתיקון העולם, העולם נברא בתשרי כי יש לה’ ציפיות מהעולם, וצפיות מאיתנו וזוהי אף טובתנו שלנו לקבל את השפע הא-לוהי בזכות ולא בחסד. העולם גם יגאל בתשרי כשהזכויות שלנו יכריעו את הכף ויביאו אותנו ואת כל העולם להיכתב בספר החיים הנצחיים.
לעומתו רבי יהושע מדגיש צד אחר בקיום העולם, ללא חסדי ה’ העולם לא יכול להתקיים אפילו רגע אחד, עולם חסד יבנה. ועוד גאולת העולם/תיקונו חייבת להגיע ולא לתוהו בראה, ואם חלילה בני האדם לא ישתפו פעולה, וכי יוכלו לבטל את תוכניתו של הבורא?!
ומה שאנו אומרים בר"ה היום הרת עולם, ונחלקו רז"ל אם בתשרי נברא העולם אם בניסן, ואיך יחלקו במציאות במחלוקת זה, ואיך יצדק על זה "אלו ואלו דברי אלהים חיים”? והתירוץ לזה, כי יש עיבור ולידה, ומר אמר חדא ומ"א חדא ולא פליגי. כי בתשרי היה העיבור, וכן אותיות תשרי, והם אותיות ראשית. ובניסן היתה הלידה, שצריך נסים לצאת מן הבטן בעת לידתה, וכן מורה ניסן ענין נס, ובו היתה הגאולה בנס. וידוע כי כל יציאת מצרים הוזכרה בלשון לידה, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך. וכן אמר כאן, היום הרת עולם לשון הריון, ולא אמר נברא העולם, כי בתשרי היה הריון:
וכבר קדם לו התוספות[3] שביאר המחלוקת בסגנון כזה. ולמה אנו פוסקים ונוהגים לפי התכנון והמחשבה ולא לפי המעשה?
גם מחלוקתם בנוגע לגאולה העתידה מתבארת בדרך זו, ראשית הגאולה בשיבת עם ישראל לארץ אפילו לפני ששבים בתשובה אל ה’, כשיטת רבי יהושע. בהמשך הגאולה עם ישראל שב בתשובה כשיטת רבי אליעזר והגאולה עולה מדרגה. ואז שוב מופיע קומה של ומל ה’ אלוהיך את לבבך, שהיא בחסד ה’ ושוב עם ישראל עולה קומה נוספת, והעולם מתמלא באהבה וזוכה לתיקונו.
שרה, רחל וחנה: ראינו למעלה שלכל הדעות בראש השנה נפקדו שרה, רחל וחנה. והנה שלושתן היו עקרות מלכתחילה, וכיצד זכו להיפקד ולהרות ועוד בימי הדין? בזה באנו להבין ענין חשוב בדין, אין הוא בא רק להעניש את החוטאים וכדו’, שורשה של מידת הדין ברצון העליון להיטיב לנבראים, והטובה הכי גדולה הינה לזכות לטובה ולברכה בזכות ולא בחסד. מקום הדין הוא גם מקום בו אפשר לשנות את פני הדברים, זכו האימהות הקדושות שיפסקו להן בדין להבריא מעקרותן ולהיפקד שזרע של קיימא, עמידתן בדין זיכתה אותן להשתחרר מכבלי הטבע ולזכות להביא חיים.
ומה כבר אפשר לחוות מזה בדורנו?
אמר לי אחי ורעי רועי זאגא שהצהרת בלפור היתה בחודש חשון ולעומתה יום העצמאות ויום ירושלים בחודש אייר. קרי הצהרת הכוונות בתקופת תשרי וגילויי גאולה בתקופת ניסן. ועל פי חז"ל עוד נכונו לנו חידושים והתפתחויות משמעותיים במהלך הגאולה בשני תקופות שנה אלו.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו בעז מלט