בס"ד לפרשת חיי שרה התשפ"א
אליעזר עבד אברהם יוצא לשליחות אולי הכי חשובה בחייו, למשימה מאוד כבדה. אליעזר צריך להביא אשה ליצחק, אחריות כבדה רובצת על כתפיו, לכן הוא מתפלל ומחשב את צעדיו עושה סימן על מנת להצליח במשימה. כגודל המשימה המוטלת עליו גם גודל ההשגחה המלווה אותו. קופצת לו הדרך והוא מגיע לעת ערב לבאר המים.
וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת (בראשית כד,יא)
למה אליעזר בוחר לבצע את מלאכתו מחוץ לעיר על באר המים? למה הוא לא הולך ישירות למשפחת נחור? ואם המשימה לא היתה ללכת למשפחת נחור בכל אופן למה עוצר בבאר?
לדעת המלבי"ם אליעזר חיפש בת עניים ליצחק, וסברתו שהעשירים לא יסכימו לשלוח את בתם לארץ אחרת. הנחת העבודה שלו, העשירים לא שולחים את בנותיהן לשאוב מים מהבאר, כי יש להם עבדים ושפחות שיעשו זאת, לכן הבאר הינה המקום המתאים לחפש בת עניים כשידוך ליצחק.
לדעת אור החיים אליעזר חושש להגיע לישירות למשפחת נחור כי הוא פוחד שירמו אותו ויתנו לו איזו שפחה בטענה שהיא בתם, לכן העדיף לאסוף מידע בבאר כשאין ידועה להם זהותו.
נראה שאליעזר חיפש דרך ליצור קשר ישירות עם המועמדת ללא תיווך של אנשי העיר או משפחת נחור. ונראה שהוא גם מעדיף לפעול מחוץ לעיר, כי אנשי העיר עובדי ע"ז, ממילא כוחות הטומאה חזקים בתוכה, ומציאת שידוך ליצחק איננה רק עניין של שידוך, זו משימה שעיקרה הוצאת ניצוץ קדושה השבוי בקליפות. ברור לו שכוחות הטומאה לא יתנו לו בששון לקחת את רבקה. אליעזר מתפלל לה' ועושה סימן לעצמו ולפתע:
וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
מובא בזהר (חלק א,קלב ע"א מתורגם)
פָּתַח וְאָמַר (תהלים קיט) גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךְ. בֹּא רְאֵה, וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת. יֹצֵאת? בָּאָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה יצֵאת? שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיא אוֹתָהּ מִכָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעִיר, שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְהִיא יוֹצֵאת מֵהַכְּלָל שֶׁלָּהֶם. וַתֵּרֶד הָעַיְנָה כָּתוּב בְּהֵ''א, סוֹד הוּא שֶׁפָּגְשָׁה שָׁם אֶת בְּאֵר מִרְיָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב הָעַיְנָה בְּהֵ''א, וְעָלוּ לָהּ הַמַּיִם.
הזהר שואל למה אומר הכתוב שרבקה יוצאת ולא נאמר שהיא באה? ועונה שהיא יצאה מכלל כל אותם בני העיר שהם כולם רשעים והיא צדקת. נראה מדברי הזהר שאליעזר הצליח "למגנט" את רבקה למשוך אותה החוצה מהעיר. רבקה גם היא חשה מצידה את האורות והשכינה השורה על אליעזר.
עוד מובא בזהר:(חלק א,קל"ב א) מתורגם:
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶבֶד לְחָרָן וּמָצָא אֶת רִבְקָה לְעֵת עֶרֶב, הָיָה זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ יִצְחָק לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ הָעֶבֶד אֶל רִבְקָה. וּבַשָּׁעָה הַהִיא שֶׁהִגִּיעַ יִצְחָק לִתְפִלַּת מִנְחָה כְּבַתְּחִלָּה, הִגִּיעָה רִבְקָה אֵלָיו, שֶׁהַכֹּל יִמָּצֵא בִּמְקוֹמוֹ שֶׁצָּרִיךְ כָּרָאוּי, וְהַכֹּל הִגִּיעַ בְּסוֹד הַחָכְמָה, וְעַל כֵּן בָּא הָעֶבֶד לִבְאֵר הַמַּיִם, סוֹד הַכָּתוּב (שיר ד) מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. וּבֵאַרְנוּהוּ, וְהַכֹּל הוּא סוֹד.
כאן הזהר עומד על התזמון של אליעזר ושל רבקה לעת ערב, שזוי השעה המיוחדת של יצחק להתפלל לה', וזכות התפילה שלו עמדה לאליעזר להצליח בשליחותו. הזהר גם רומז כאן ולא מפרש למה דוקא בבאר המים נערכת הפגישה הזו. ונראה בפשיטות שכשם שבאר המים חושפת את החיות הטמונה באדמה, גם אליעזר בא לחשוף את החיות הטמונה בחרן ובמשפחת נחור. עוד ראינו בזהר שזו היתה באר מיוחדת-בארה של מרים. מה משמעות ענין זה? חז"ל אומרים שהמים עלו לקראתה, ונראה שזו בחינת בארה של מרים, באר שבה המים עולים לקראת השואבים.
נראה לומר שאליעזר בא לשאוב את המים הנמצאים בחרן, הלו הם רבקה הצדקת. מתי המים עולים? הנה בטבעו של עולם שהמים יורדים ולא עולים. אבל זה לא מדויק, הצמחים מעלים את המים מתוך האדמה למרומי העץ. השמש מעלה את המים מתוך האדמה לאויר השמים. ז"א ישנה השתוקקות של המים התחתונים לעלות למעלה לקראת המים העליונים.
מפשט הסיפור נראה שהמשוכה העיקרית של אליעזר היתה לקבל את הסכמת המשפחה לשידוך, אבל לענ"ד המשוכה העיקרית של אליעזר היתה לעורר את רבקה לרצות את השידוך. הפגישה הקצרה בבאר המים הספיקה לרבקה לרצות לעלות לקראת המים העליונים יחד איתה גם מי הבאר עלו למעלה לקראתה מעצמם. לאחר שאליעזר עבר את המשוכה העיקרית הוא הרשה לעצמו להכנס לעיר ולגשת למשפחת נחור. אליעזר הצליח לבלבל אותם, מצד אחד להיות משודכים למשפחת אברהם, משפחה עשירה וחשובה, ואת כל ירושתו הוריש ליצחק המשודך, מצד שני הם לא רצו לשחרר מידיהם את רבקה, הם כנראה היו בטוחים שרבקה, ילדה צעירה, לא תסכים ללכת אחרי עבד לא מוכר, אל הלא נודע, ולכן העבירו את זכות המילה האחרונה אליה, ומה רבה היתה ההפתעה שרבקה ענתה להם אלך :וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃(בראשית כד,נח) חלק מהפרשנים מביאים שהם ניסו בדרך כישוף לגרום לה לסרב. אחרים פרשו שהם רמזו לה בדבריהם שרוצים שהיא תסרב וכיוצא בזה, אבל בתשובתה רבקה היתה נחרצת, ובאמרה אלך, היא החליטה שאפילו אם הם יתנגדו היא תלך (רש"י). ובהמשך נאמר "וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה" תקומה היתה לה. עוד נדבך חשוב בבנין יסודות האומה ותיקון העולם נבנה, לא בכדי הזהר רואה בביטוי לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃(בראשית כד,יא) רמז לימות המשיח, משק כנפי ההיסטוריה נשב באותו הזמן. שנזכה להגיע בקרוב לעת הערב "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַי-ה-וָ-ה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר."(זכריה יד,ז) שבת שלום בעז מלט