בס"ד לפרשת ויחי התשפ"א
ביקש לגלות את הקץ.
ברכותיו של יעקב אבינו לבניו פותחות כך:
וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים.[1]
מה רצה כאן יעקב אבינו להגיד לבניו, והאם אכן אמר? מובא בחז"ל:
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.[2]
במדרש רבא מובאות מלבד דעה זו עוד דעות בנושא : רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַפֶּלֶת גּוֹג הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לח, טז): בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ד, א): וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן.[3]
לדעת ריש לקיש שהיא דעת רבנן במדרש, נסתלקה ממנו השכינה ולא גילה את הקץ. יעקב חשש שהסיבה לכך שנמצא פסול בבניו, ולכאורה פלא למה לא תלה יעקב את הסיבה בזה שאין הקב"ה פשוט חפץ לגלות את הקץ, את המסתורין של המלך?
הרב קוק בצעירותו הלך בכיוון אחד בהבנת חז"ל ובזקנותו בכיוון אחר. בתחילה[4] ביאר שידיעת הקץ מתאימה רק למי שכבר מצד עצמו מוכן לזה ולא צריך לתקן עצמו לזה. הטעם לזה מסביר הרב, "הוא לא יבין את כבוד התכלית המרוממה הזאת ע"כ אי אפשר לגלותו לו, כענין שאין מוסרין דברי תורה כי אם למי שראוי לה." לכן הבין יעקב שבניו אינם ראויים לכך. אבל הסתפק האם אינם ראויים בכלל לכך, ואז פרושו של דבר שהם יתבטלו מן העולם בבוא התכלית, או שהם ראויים אבל לא בנו עצמם עדין די הצורך. לכן כשענו לו בניו שמע ישראל,,,ה' אחד. שמח יעקב והבין שהם כן ראויים להגיע לקץ הימין, אלא שמצד המעשים הם עוד צריכים תיקון.
תלמידו הרב חרל"פ זצ"ל כתב שידיעת העתיד טובה רק למי שהידיעה לא תחליש את השתדלותו להגיע לתכלית. ממילא אנו מבינים למה לרובנו למרות שמאוד מתחשק לדעת את העתיד, אין זה טוב לנו.
בזקנותו ביאר הרב קוק,[5] שיעקב אבינו ביקש לגלות את הקץ לבניו ובזה לקרב את הקץ. וכשנסתלקה ממנו שכינה, חשש לשני חסרונות שעלולים להיות לבניו שבגינם אין שכינה: 1 חסרה להם אחדות בינם לבין עצמם. 2 חסרה להם אמונה ברורה באחדות ה'. לזה ענו לו הבנים שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. אנו מאמינים כמוך שה' הנשגב המרומם והאלוהים המכוון ומפעיל את מערכות הטבע, זהו אותו האל. וגם אמרו לו שכולנו מאוחדים ביננו. או אז אמר יעקב אבינו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. יוצא להסבר זה שיעקב אבינו השיג את המטרה, הוא רצה לגלות להם בזכות מה יגיעו לגאולה השלמה, והדבר התברר מתוך הדברים: אחדות ישראל יחד עם אמונת היחוד. זו הדרך לגאולה השלמה. אם כן מובן למה יעקב פתח דבריו ואמר: הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם, האסיפה והקבוץ הם הבסיס.
חז"ל אומרים: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כט, יא), יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.[6]
להביא את השלום לעם ישראל זו משימה לא פשוטה, אבל חז"ל אומרים לנו שזהו הכלי היחיד המחזיק ברכה לישראל. אפשר לומר אם נצליח כולנו להתאחד, זו הוכחה מוחצת שיש א-לוהים אחד לכולנו. שבת שלום! בעז מלט