זוהי עבודה גדולה, אשר שכרה בצידה, שהרי אמרו חז״ל בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים בפני רצונך.
אנו נוהגים לנהל דיונים עם הקדוש ברוך הוא, לשכנע אותו להענות לבקשותינו, להשקיע במניותינו. אנו אולי עורכים איתו משא ומתן, אומרים לו אם תיתן לי כך וכך אני מתחייב לקיים מצוה זו או אחרת, אולי לתת סכום נאה לצדקה וכדו׳.
נדמה לנו שאנו יודעים הכי טוב מה טוב לנו, גם יותר מהשם. את השם אנו צריכים לשכנע או לפייס.
כך נהג בלעם הרשע לעבוד מול השם
לא הפריע לו שהשם לא רוצה לקלל את ישראל, לא רוצה שהוא יצא לדרך. הוא סבר שניתן לעשות כאן בעולם גם דברים שהם נגד רצון השם, ולהסתדר עם השם. נקריב לו קרבנות, נשתחווה אליו, נכבד אותו, וכשלא ירגיש נקלל את ישראל. או נתלבש על הרגע שהוא כועס, ובו נאיר את מומי ישראל, כדי שיכעס עליהם. כאשר שאל אותו השם מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ(במדבר כב, ט).חשב בלעם בליבו פעמים שאין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו, אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין. (רש״י). בסופו של דבר, הצעקשותו של בלעם ללכת נגד רצון השם, טרדה אותו מן העולם הזה ומן העולם הבא, וקללות- עם ישראל לא קיבל.
כמה פעמים שאנו התעקשנו בחיים, שאנו רוצים כך ואחרת, למרות שהקול הפנימי אמר לנו, לא זו הדרך ולא זה המקום, אתו אתם מבקשים. התוצאה היתה בהתאם.
טעויות כולנו עושים, אבל השאלה אם אנו גם לומדים מהן, ומתקנים את היעדים.
או שמא אנו ממשיכים להיות שבויים בידי היצרים המתעים.
האם באמת אנו יודעים טוב יותר מיוצרנו, את דרכנו בחיים?! ברור לנו שהשם רוצה את טובתנו , גם אם נדמה שהוא ניצב סטן בדרכנו. חכמינו אומרים שהמלאך שעמד בדרכו של בלעם מלאך של רחמים היה. הוא בא להציל את בלעם מאיבוד עולמו.
עבודת מידות גדולה היא להשלים עם השם, להשוות את רצוננו איתו, להתבטל כלפי האין סוף, ולא כמו התבטלותו של בלעם, שהיתה רק חיצונית ומזויפת.
דוגמא לכך אנו רואים בגידול הילדים, הם פונים אלינו ההורים, בשלל בקשות וחשקים, מנסים לשכנענו שנסכים. אבל בדרך כלל ההורים רוצים ויודעים טוב יותר, מה טוב לילדים.
האם זה פסול לרצות? לפתח שאיפות? בשם זה שהשם יודע את הדרך טוב מאיתנו?
אדם חי זה אדם רוצה. אדם חולם זה אדם שמתקדם. אבל שומה עלינו גם כשרשימת הבקשות מאת השם ארוכה והחלומות גדולים, לומר לריבונו של עולם, הטוב בעיניך עשה, ואם בקשתי לא טובה, תמחקה מהפרוטוקול. מלא משאלות ליבנו לטובה. זוהי גם כוונת מאמר חז״ל כל מעשיך יהיו לשם שמים, שנשתדל בכל דרכנו לכוון לרצון של מעלה.
אם כך היא דרכנו, אזי גם כשהשתבשו הענינים, והגענו למקומות שונים, אנו לא נאבד אשתונות, ונזכיר לעצמנו, כל שעושה השם עושה לטובה.