וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי ישראל. (במדבר כב,ג)

מה עושה אדם כאשר דופקים לו בחזקה בשעה 12 בלילה בחזקה על דלת ביתו, הוא כמובן מתעורר בבהלה, וניגש בחששות כבדים לדלת ביתו. משתכל בעד האשנב ורואה כיתת חיילים חמורת סבר?

יש אנשים שנבהלים מהחיילים ומתוך כך גם אופי התגובה שלהם, אם בבריחה אם במאבק כנגדם. 

אבל החכם אומר לעצמו, הריהם שליחים של המלך, מהם אין לי כלל לירא, הרי הם יעשו רק מה שיורה להם המלך לעשות, על כן רק מהמלך עלי לירא, רק כלפיו אני צריך בדיקה אם עברתי על פקודותיו חלילה. 

כעין זה אומר הבעש״ט, שכאשר מתעוררת יראה נמוכה לאדם, על האדם לומר לעצמו, המלך מדבר אלי דרך אותה יראה, כדי שאתירא מהמלך עצמו, ממלך כל הארץ. 

ואם האדם מבין זו הנקודה ומקבל עליו לירא רק מהמלך, מה הוא פועל?

אומר הנועם אלימלך (רבי אלימלך מליזנסק, בתחילת פרשת בלק). כל אדם בהתאם למדרגתו כך הוא משפיע על יחש הסביבה אליו. אדם העובד את השם מיראה, ממשיך על שונאיו יחש של יראה ממנו. לכן העם שהיה ירא את השם, הביא את מואב לירא ממנו, ויגר מואב מפני העם. 

למדנו עד כאן, שכאשר מתעוררת איזו יראה חיצונית לאדם והוא מתקן אותה בשרשה, קרי לוקח את היראה למקומה הראוי, ליראת השם, ממילא הוא גורם לכך שאויביו יראו ממנו.

ממשיך ואומר הנועם אלימלך, מואב פחדו דוקא מהמוני העם הפשוטים, ולא מבני ישראל, הם הצדיקים. כי הצדיקים לא יודעים לנקום נקמות, אבל מהעם הם פחדו. מה כן גרמו להם הצדיקים שבישראל?

הם גרמו למואבים לקוץ בחיי עצמם. הצדיקים היו מלאים במידת האהבה. על היסוד שאמרנו, הם היו אמורים לגרום למואבים גם להתמלא באהבה, אך בלתי אפשרי לרשע לקבל אהבה בליבו, לכן הם קצו בחייהם, ויקץ מואב מפני בני ישראל.