בס"ד לפרשת וארא התשפ"ב
כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז,טו)
מה כוונת מיכה הנביא לומר לנו, שנראה בגאולה שלנו ניסים כמו שהיו ביציאת מצרים? שאותם ניסים יחזרו בצורה כזו או אחרת?שיציאת מצרים תושלם בגאולתנו?
כמה כוסות אנו שותים בליל הסדר? רוב האנשים שותים 4 כוסות(כנגד והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי) ויש השותים 5 כוסות (גם כנגד והבאתי) ולמה לא שותים 6 כוסות גם כנגד הלשון השישית " וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה" ?
כי עוד לא סיימנו לקבל את ארץ 10 עממים שהקב"ה הבטיח לאברהם, כי החרות שעם ישראל זכה בה ביציאת מצרים לא היתה שלמה, הראיה שהיו עוד גלויות אחריה. חרות שלמה אין אחריה עוד שעבוד לזרים, ואחרי יציאת מצרים עוד היו שעבודים. חז"ל מציינים שישראל היו במ"ט שערי טומאה במצרים, כנגדם בגאולה זכו למ"ט שערי בינה, ומה עם שער הנ'? הוא ממתין לנו לגאולה השלמה[1]. ביציאת מצרים משה הוציא אותנו אבל לא זכינו שיביא אותנו אל הארץ, לא זכינו לגאולה שלמה בהנהגת משה רבנו, קרי עוד לא הסתיימה גאולת מצרים[2].
בעצם אפשר לומר שאנו מזכירים את יציאת מצרים כל ההיסטוריה כדי להזכיר לקב"ה ולעצמנו שהמשימה עוד לא הושלמה, ואנו מחכים ומצפים להשלמת הגאולה שהתחילה במצרים. אנו חוגגים את פסח כל שנה ושנה כדי להוריד עוד שפע של חרות מהשמים לארץ עד שנשיג את החרות השלמה.
אומר המלבי"ם "מבואר בדברי חז"ל וחכמי האמת שכל הנסים שעשה בימי קדם היו כעין ערבון לעתיד וכזורע זריעה שתצמח בעתיד ביתר שאת ממה שזרע. וז"ש אם אין אתם מאמינים לי "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", שבהכרח ישובו כל הנסים ויתקיימו בעתיד כמ"ש (ישעיהו מב, טז) "אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים"[3].
וכן אומר השפת אמת " בכל דור ודור מתפשט יותר הארות מיצ"מ וכשיהיו נשלמים כל ההארות יהי' מזה גאולה העתידה. כדאיתא שיצ"מ הי' הכנה לכל הגאולות".[4]
במכת הערוב נאמר:
וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת־שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי י-הוה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃
השימוש בתיאור "בַיּוֹם הַהוּא" נראה תמוה, הלא מיד אחר כך אומרת התורה "מָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה", מכאן משמע שמכה זו עוד לא הסתיימה, ועוד תושלם בעתיד "בַיּוֹם הַהוּא". הזהר הקדוש אומר לנו כלל, כל מקום שנאמר בו "בַיּוֹם הַהוּא" בתנ"ך מדבר על יום מיוחד שיהיה בעתיד בהשלמת הגאולה.[5]
מה עוד לא הושלם במכת הערוב?
אמר לי ר' רועי זאגא נ"י שאמנם במכת הערוב כל החיות באו יחד, אבל הן היו עדיין טורפות, ורק לשעה קלה לא נלחמו זו בזו, ואילו לעתיד לבוא החיות יחיו בשלום זו עם זו ויפסיקו לטרוף אחת את השניה, כמאמר הנביא: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.[6]
אפשרות אחרת לומר שההבדלה בין ישראל לעמים לא מוצתה ביציאת מצרים, והיא תושלם בגאולה השלמה. וכך כותב מי השילוח:
וזה והפליתי ביום ההוא שלעתיד הקב"ה ילמד זכות על ישראל ויגלה מפורש שלא נמצא בלב ישראל שום מחשבות און. וזה הפלאת זכות יהיה ממקור הרחמים שנקרא פדיון,.. וזה שכתיב (תהלים ק"ל,ז') והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו. וזה הפדיון הוא למעלה מכל סדר ההנהגה והמציאות,.. וזה כוונת הכתיב והפליתי ביום ההוא, היינו שלעתיד יראה השי"ת שמקום אשר עמי עומד עליה לא היה שם ערוב כלל, ושמתי פדות בין עמי ובין עמך.[7]"
לפרוש מי השילוח הקב"ה ברחמיו ישלים את פועלו ב"ערוב" ב"יום ההוא" יפדה וירומם את עם ישראל, ינקה אותנו מכל שמץ של ערוב.
ונראה שאף סיום הפסוק, " לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי י-הוה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ " לא הושג במלואו, ורק ביום ההוא הידיעה תושלם, כמאמר ישעיה הנביא :
וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַי-הוה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ י-הוה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מידעת [מוּדַעַת] זֹאת בְּכָל־הָאָרֶץ׃[8]