בס"ד לפרשת ויקרא התשפ"ב

 

ספר ויקרא פותח כך: וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְ-הֹוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃

מה החידוש בפסוק הפתיחה? זו הפעם היחידה שאנו רואים שהשם קורא למשה לפני שמדבר איתו. עוד פלא שבקריאה לא מצוין מי הוא הקורא למשה. גם מוזר למה האות א במילת הקריאה קטנה מהרגיל? אבל החידוש הכי גדול כאן אולי הוא ש הקב"ה מאז הקמת המשכן החליט לצמצם את נקודת המפגש שלו עם משה לנקודה אחת במשכן. לכאורה משה יצא נפסד מהקמת המשכן, לפני כן יכל לדבר עם השם בכל מקום וזמן שרצה ועכשיו הוא יכול רק במשכן ורק לאחר שה' קורא לו.

 

חז"ל אומרים שהקריאה אל משה באה ממקום טמיר ונעלם שהוא למעלה מכל השמות. כידוע שכל שם יש בו איזו הגדרה וצמצום ולכן לקב"ה עצמו אין כלל שמות, וכל שמותיו הינן רק שמות להופעות שונות שלו, תארים שונים או שמות שוללים, ולכן אינם שמות מצמצמים ומגדירים את השי"ת. ובכן הקמת המשכן אמנם צמצמה את נקודת המפגש בין משה לקב"ה אבל גם איפשרה למשה להיפגש עם ה' בדרגה גבוהה מאשר קודם לכן. בשל המקום הגבוה ממנו באה הקריאה אל משה, משה לא יכול היה מעצמו לעלות למקום זה ללא קריאת השם אליו, בדומה למעמד הר סיני. רש"י מביא מחז"ל "לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה, לְשׁוֹן חִבָּה,.." בכל אופן התורה שבכתב ציינה את הקריאה של ה' למשה דוקא כאן במשכן לאחר חנוכתו לא בכדי.

אבל הרבה יותר מכך, התועלת מהצמצום איננה רק בגודל ההשגות שמשה השיג, היא מאפשרת גילוי שכינה מוחשית כאן בעולם הזה, והכי חשוב, היא מאפשרת בסופו של דבר את תיקון העולם. אני רוצה להרחיב כאן את הנושא:

כידוע חלוקת התורה לחמישה חלקים/חומשים מאת ה' היא, ברור שענין עמוק עומד מאחוריה. כל חומש יש לו את המטרה שלו, את המסר והחזון הייחודיים לו.

ובכן מה ענינו של ספר ויקרא?

ישנן כמה דרכים לנתח ולבדוק את ענינו של כל ספר, אחת מהן לראות מה השיא של הספר, לאן הוא חותר. שיאו של כל ספר נמצא בסופו. במה מסתיים ספר ויקרא? בפרשת בחוקותי. במה עוסקת הפרשה? בהשלמת תיקון העולם הזה! גשמים בעיתם, הארץ נותנת יבולה בשפע, שלום בארץ , ברכה גדולה ו"נתתי משכני בתוככם"-זהו חזון אחרית הימים בלשון התורה! גן עדן עלי אדמות. ובכן ספר ויקרא מתחיל מהשראת השכינה במשכן, והדיבור הא-לוהי אל משה ממקום זה, כל הספר עוסק בדרכי השגת הקדושה, בתחילת על ידי הקורבנות, עובר לכוהנים, למועדים, המשפחה הישראלית , עבודת האדמה בקדושה ועוד. ספר ויקרא מורה לנו את הדרך עד ליעד הנכסף שהשכינה תרומם את החיים הגשמיים כולם להיות מקודשים.

למה החלום והחזון הינם כה גשמיים וארציים? זו השלמת העולם הזה, השלמות איננה ברוחניות מנותקת ולא בארציות מגושמת, אלא בהתעלות העולם לטבעיות המקורית האידאלית שלו.

נמצא שצמצום הנוכחות הא-לוהית בעולם לתוך המשכן, היא זו שתביא בסופו של תהליך להתפשטות הקדושה על כל מרחב החיים עלי אדמות. אנו נפגשים עם היסוד הזה גם בחיינו הפרטיים , כיצד הורדת ערכים גבוהים לתוך דפוסים יום יומיים אפילו קטנים ביותר כוחה גדול מאוד לתקן ולרומם את חיינו.

ונקודה אחרונה שטרם התייחסתי אליה, מה סוד האלף הקטנה במילת הפתיחה ויקרא? האלף רומזת לאלופו של עולם והוא מצמצם את אורו כשבא להורידו לזה העולם, עד שניתן לבני האדם מוגבלי ראיה לחשוב שהדברים כאן הם במקרה, כביכול כתוב ויקר אל משה, אבל האלף הקטנה משנה את כל התמונה. כך במגילת אסתר נראה שהכל מקריות , ושם השם לא נזכר כלל במגילה, אבל ההשגחה העליונה טווה את החוטים ורוקמת את הגאולה השלמה.

וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם.(ויקרא כו,יב)