בס"ד פרשת וילך התשפ"ג.
בפרשה משה רבינו מתייחס לתהליך שיקרה בעתיד הרחוק לאחר שעם ישראל יחטא, יגלה מהארץ ויעבור רעות רבות, אז תתחיל התעוררות של העם והכרה שהרעות קרו לו כי "אין אלהי בקרבי"
וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם־הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי־אֵין אֱ-לֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה׃
למרבה הפלא לאחר מכן נראה שתבוא החמרה במצב מצד הקב"ה
וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כׇּל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃
וזה פלא גדול. למה דוקא כשכבר מתחילה התעוררות מצידנו השם הולך צעד אחור?
רבים מהפרשנים עסקו בשאלה זו:
רבי חיים בן עטר האור החיים הקדוש
מציע פרוש כזה, האמירה "על כי אין אלהי בקרבי" איננה התחלת תשובה אלא טענה כלפי שמים,
דהיינו קיבלנו צרות רעות ורבות הרבה יותר מהמגיע אלינו. על זה עונה הקב"ה אני אסתיר את פני בצדק,
ומגיע לישראל כל הרעות שבעולם כי פנו אל אלוהים אחרים.
בדומה לאור החיים הקדוש אפשר גם לפרש שאמירת "על כי אין אלהי בקרבי" מבטאת התחמקות מאחריות למצבנו, אמירה שהכל בגלל שהשם התרחק מאיתנו ומסתיר את פניו מאיתנו, ואם היה מגלה פניו לא היינו במקום כה נמוך.
כנגד זה עונה להם השם במידה כנגד מידה, כשהאנשים טוענים שהשם מסתיר פניו מאיתנו אז הוא ביחס ישר מסתיר את פניו מאיתנו, לא כנקמה אלא כי זו הדרך להגמל מתפיסה מקולקלת זו.
בעל הטורים רבי יעקב בן הרא"ש
מבאר שאמנם זו התחלה של תשובה וחרטה, ואין הכוונה שהשם מסתיר פניו והשגחתו מאיתנו, אלא הסתרת הפנים המבוארת כאן היא הסתרת פני הגאולה, וזאת במטרה שהחרטה תבשיל ותביא בעקבותיה גם את שאר שלבי התשובה וידוי גמור ותשובה שלמה ועמה גם הגאולה השלמה. נראה לי שבעל הטורים בא לומר שלמרות שבשמים כבר יש נחת רוח גדולה מהחרטה, עדין הקב"ה מסתיר מאיתנו את צהלת פניו כדי שאנו נשלים התיקון. ויש לנו לימוד מזה לחיינו שלפעמים כשאנו במשבצת של הפגוע ואנו רואים התחלה של תשובה כלפינו,מוטב לנו להתאפק ולא למהר "לסלוח" כדי לזכות את הפוגע בהשלמת התיקון שהוא צריך לעשות. בעיקר נמצאת הנהגה כזו בחינוך הילדים.
הכתב והקבלה רבי יעקב צבי
נדרש אף הוא לשאלתנו ובתחילה מביא תשובה כנראה בשם הספורנו שההסתרה המדוברת כאן איננה מאיתנו אלא מהעוונות שלנו-על כל הרעה אשר עשינו, אם כן לפי פרוש זה יוצא הפוך דהיינו לא רק שאין הקב"ה מסתיר פניו מעימנו, כי אם ההפך הוא הנכון את ההסתרה הוא עושה דווקא מהעוונות שלנו אבל יש כאן מחילה סליחה וכפרה של השם.
תשובה אחרת מביא הכתב והקבלה בשם עצמו והיא: ששני הפסוקים הללו ענין אחד להם, שעם ישראל בעצמו הוא זה שיכיר שכל הרעות הגיעו אליו בשל חטאיו ואף יכיר שהסתרת הפנים של השם מאיתו היתה בשל כך.
אבל אחרי כל ההסברים שנאמרו עד כה עדין קשה
היות ופשט הדברים נראה ש"הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" זה דבר לא טוב המגיע דווקא אחרי התחלת התשובה של ישראל, ואם לא די בכך יש כאן תוספת קושי - הסתר כפול לא רק הסתר אלא הסתר אסתיר, הסתרה של ההסתרה, שהשם יסתיר את עצם הסתרת הפנים שלו.
מבאר ה'בת עין' רבי אברהם דב מאווריטש
שיש הבדל בין אסתר לבין אסתיר, וכאשר היוד נמצאת, בא לומר שנמצאת ההשגחה של השם בתוך ההסתר. נראה להסביר את דבריו על פי פירושו הנפלא של הבאר מים חיים המבאר הסתר זה על פי דברי חז"ל, ששאלו אסתר מן התורה מנין, והביאו את הפסוק שלנו, ולכאורה לא מובן מה הקשר בין פסוקנו לבין מאורעות אסתר המלכה? והסברו שאז היו ניסים גדולים שעשה השם לישראל אבל כולם היו בהסתר בתוך טבע העולם. בדומה לזה אנו צריכים להבין את מהלך הגאולה שמשה מדבר עליו כאן, לאחר שתתחיל ההתעוררות של עם ישראל, השם יעשה לנו ניסים גדולים אבל כולם נסתרים בתוך מהלכים הנראים טבעיים. (בעצם הכוונה שהוא כבר עושה…. כמו שראינו את כל הניסים העצומים שהיו בדורנו אשר כולם היו מולבשים בתוך דרך הטבע)
לסיכום: בניגוד לכל הדורות שדברו על הסתר הפנים מתוך לימוד המקורות, אנו היום חיים בדור שמכיר את הסתר הפנים מהחיים ומההיסטוריה. מצד אחד אנו רואים שלאחר שכבר התחילה התעוררות של העם לחזור לארץ, הגיעה השואה האיומה שהיה בה הסתר פנים גדול מאוד כפשט הכתוב. אך מצד שני אנו גם רואים כיום כמו הפירוש שההסתר הוא של הניסים בתוך הטבע, אנו רואים את תחיית עם ישראל בארץ, תחייה שיש בה תשובה גדולה והתעוררות של עם ישראל לחדש ימיו כקדם, והכל תוך ניסים גדולים שכולם נסתרים בטבע. אנו גם מתחילים להבין שהסתר הפנים המדובר הנראה כהתרחקות של השם מאיתנו, דוקא חושף אמונה גדולה של השם בנו וביכולותינו, אף חושף את הקשר העמוק של עם ישראל ליעודו הא-לוהי, דבר הניכר בזה שהעם ברובו חזר לארץ לא מתוך תודעה דתית לממש את הבטחת התורה והנביאים, ובזה מתעצמת נבואת הגאולה של התורה. נמצא שהנהגת 'הסתר אסתיר' של השם דוקא הולכת ונחשפת כגילוי פני השם היותר גדול בעולם.