בס"ד

בסך הכל רוב ככל העם היושב בציון שמח ומזדהה עם שיטת ניהול המדינה,עם השיטה דמוקרטית. כשאנו משווים אותה לשיטות אחרות הנוהגות בעולם, היא מנצחת בגדול. יחד עם זאת כשמדברים על כלים להבדיל מאורות, תמיד יש מקום לחשוב על שיפורים ותיקונים.
ובכן איזה באגים אנו מזהים בשיטה הנוכחית שמצריכים תיקון או שיפור?
חברי כנסת רבים נבחרים על בסיס מצע מסוים,עקרונות שבהם מאמינים הבוחרים ולאחר שהם מתישבים על הכסא, הם בוגדים בבוחריהם ומקדמים יעדים שונים לגמרי. בשנים האחרונות החריפה התופעה של עריקת חברי כנסת, או אף עריקת מפלגות שלמות מהמצע אותו הם הכריזו לפני הבחירות. אנו חייבים לאפשר לבוחרים נוהל שלא יתן לנבחרים לבגוד בהם. הכיוון צריך להיות לדעתי חקיקה שקובעת שכל מפלגה יכולה להגדיר לעצמה את ערכי היסוד שלה. כל חבר כנסת שנבחר בתוך מפלגה יהיה מחויב להצביע על פי העקרונות הללו שהיא קבעה או להתפטר מהכנסת.
עמידה בהתחייבויות- זו ממש שערוריה שחברי כנסת,שרים והכי חמור ראשי ממשלה חותמים על הסכמים שונים ואחר כך לא עומדים בהם. אסור לתת לזה יד! לא יכול להיות שלדוגמא ראשי ממשלה מפרים הסכמים קואליציונים, צריך לעגן הסכמים כאלה כחוקי כנסת, הסכמים של ראשי ממשלה צריכים להיות חלוטים. חלק מרכזי מהקושי של מערכת הממשל להרכיב ממשלה לאחרונה נובע מבעיה זו, מחוסר אמון שההסכמים אכן ימומשו.
בעית אחוז החסימה. במשך השנים ממשלות ישראל הלכו והעלו את אחוז החסימה. הטענה העיקרית שעמדה ביסוד הדבר, שאי אפשר לנהל מדינה עם המון מפלגות קטנות וישראל היא שיאנית העולם בריבוי המפלגות. אולם באמת הסיבה העיקרית הייתה דאגת המפלגות הגדולות לשמר את גודלם. החיסרון הראשי בכך שזה לא דמוקרטי, שזה מקטין את יכולת העם לבחור את נבחריהם המתאימים להם, שהרבה קולות נזרקים לפח-קרי רצונם של אזרחים רבים לא משתקף בכנסת. אחוז החסימה היה צריך להיות כסא אחד בכנסת, אם יש לאדם כלשהו מספיק אנשים שרוצים אותו בכנסת, שיכנס. כלל לא בטוח שזה יביא ליותר מפלגות, ואפילו אם כן, זה לא שונה הרבה ממה שקורה כיום. למה? כי גם כך עדין נשאר אינטרס לרוץ ברשימה משותפת, כדי לחסוך קולות מתבזבזים, כדי להיות שחקן משמעותי בכנסת ולקבל תפקידים משמעותיים בממשלה.
ירוט נבחרים על ידי הפרקליטות. פעם אחת אפשר לומר טעות.פעם שניה אולי. אבל כבר כמה פעמים שהתופעה חוזרת על עצמה, צריך לשים לה סוף. אדם התמודד לתפקיד ציבורי, אם יש לו עבר פלילי שמונע ממנו להתמודד זה הגיוני ומקובל. אבל אם לאחר שהוא נבחר פתאום צץ לו כתב אישום נגדו, זה מריח לא טוב. הבעיה הכי גדולה בנבחרים לתפקידים הקשורים למשרד המשפטים, כך יורטו יעקב נאמן,רפאל איתן, אביגדור קהלני, רובי ריבלין וגל הירש. גם ניהול משפטים כנגד ראשי ממשלה מכהנים הביא אסון למדינה. לכן צריך להגביל יכולת הפרקליטות לעצור מינוי בעלי תפקידים הקשורים אליה ללא תיקים קודמים. ויש לחוקק חוק דחיית ניהול משפט נגד ראש ממשלה מכהן, ואולי אף שרים מכהנים.