בס"ד
לפרשת תולדות התשפ"ג
הסיפור עצמו ידוע, רבקה אוהבת את יעקב ויודעת עוד מאז הריונה שהאחד יהיה צדיק והשני רשע, היא מלחיצה את יעקב להתחפש לעשיו ולגנוב את ברכתו. משמים סייעו להם ואכן יעקב קיבל את הברכה. אבל האם זה היה משתלם? זה היה נכון?
עשיו בסופו של דבר קיבל ברכה ויש להניח שגם אם יעקב לא היה עושה את התרגיל, עשיו היה מקבל את אותה הברכה, למה? כי זה מה שהשם שם בפיו של יצחק אבינו, הלה מדובר בברכות נבואיות שמאת השם הן. אז עשיו לא הפסיד את הברכה שלו, ומה יעקב הרוויח?
לכאורה הוא רק הפסיד, מהר מאוד הוא נאלץ לברוח מעשיו הזומם להורגו. בבית לבן הוא אוכל תרמית שלבן מרמה אותו ונאלץ לעבוד עוד שבע שנים נוספות כדי לזכות באהובת ליבו, חז"ל מקשרים בין הרמאות שהוא מרמה את אביו לזו שלבן מרמה אותו. אפילו התרמית שעושים לו בניו עם כתונת הפסים של יוסף מקושרת לתרמית שלו, וכמספר השנים שהוא נדד בנכר ולא כיבד את הוריו כך היה מספר השנים שיוסף היה בנכר ולא כיבד אותו.
בקיצור הרבה סיבוכים עברו עליו בעקבות הברכה הגנובה,ומה היה בה לטובה?
ראשית יעקב אבינו כן הרוויח, אמנם נכון שאת ברכת עשיו הוא לא לקח, כי אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה, ובטח עשיו קיבל את המוכן לו. אבל יעקב קיבל שתי ברכות ולא אחת כפי התוכנית המקורית. אמנם יצחק שמר לו בכל מקרה את הברכה הרוחנית וברך אותו בה לפני ששלח אותו לחרן, אבל הוא הרוויח את הברכה הגשמית. כיוון שעשיו בז לבכורה ומכרה ליעקב, כיוון שהוא מאס בעבודה עצמית ובתיקון העולם-יעקב אבינו קיבל על עצמו לטפל גם במשימה של עשיו לתיקון העולם, וקיבל גם את הברכה המתאימה לכך. זה שהוא נאלץ לברוח מעשיו היה סיבה לכך שהוא הגיע יותר מהר למצוא את אהבת ליבו ולהקים את בית ישראל. גם הרמאות שמרמים אותו בבית לבן, באמת לטובה ולברכה, בזכותה הוא זוכה לשאת את לאה ולהוליד ממנה חצי מעם ישראל ובתוכם את שבטי לוי ויהודה-שבטי הכהונה והמלכות. הכהונה המבטאת את הקדושה שבטבע והמלכות שנועדה לתקן את הטבע. כל זה השיג בזכות אותה גניבת ברכה.
שנית גם יצחק אבינו הרוויח מכך. כי תארו לעצמכם שיעקב לא היה מקדים את עשיו, וכשעשיו היה בא מהשדה יצחק היה נחרד חרדה גדולה, והיה רואה תהום פעורה תחת רגליו, איזה דיכאון ויאוש היה חלילה מגיע אליו. אבל ה' ברחמיו הקדים תרופה למכה ויצחק התוודע לשפלות של עשיו רק לאחר שגילה שכמו לכל אחד גם לעשיו יש תחליף, ויעקב אחיו מוכשר לטפל בתיקון העולם הזה, ואף קנה את הבכורה מעשיו זה מכבר. ועל זה יצחק מיד מודה להשם ואומר גם ברוך יהיה, הוא דוקא התעודד מזה שיעקב לקח את ברכת עשיו.
אבל קשה על טענתנו שאי אפשר להשיג ברכה של מישהו אחר ברמיה מדברי עשיו "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי", הנה עשיו אומר במפורש שיעקב לקח את ברכתו?
אלא שצריך לדייק, עשיו לא אמר גנב את ברכתי אלא לקח, כמו שאת הבכורה לקח. את הבכורה יעקב קנה, ובעקבות זאת גם הברכה לקוחה בידו. זאת אומרת הברכה הראויה להינתן לבעל הבכורה עברה ליעקב, ולכן גם לאה עברה ליעקב והולידה לו את הכוחות באומה שיעשו את תפקידו של עשיו.(על פי זה נבין שאמנם יוסף שטנו של עשיו, אבל לוי ויהודה הם מחליפי עשיו)
לסיכום: נכון שהרבה סיבוכים צמחו ליעקב אבינו ואף לנו לכל ההיסטוריה מכך, אבל ראשית הסיבוך מתחיל ממאיסת עשיו בתפקידו בעולם. ויעקב הצדיק לקח על עצמו לשאת גם את הפקל של עשיו, גם קיבל את הברכה המתאימה,גם ברוך יהיה.