גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם.
בפסוק זה (דברים א לז), משה רבנו מאשים את בנ״י שבגללם הוא לא נכנס לארץ, ונראה מהקשר הפסוקים שמדבר על חטא המרגלים, והרי על משה נגזר לא להכנס לארץ בחטא מי מריבה, ולא בחטא המרגלים? ועל חטאו נענש ולא בגללם?
רבים מהמפרשים עסקו בשאלה זו. יש מהם שפירשו שאכן משה נענש בגין מי מריבה, ולא בגין חטא המרגלים, אבל הוא כלל עצמו עם בני ישראל ברשימת הנענשים לא להכנס לארץ, הגם שהסיבות היו שונות.
הכלי יקר מפרש שהדבר כן התגלגל בעקבות חטא המרגלים, כי המים הפסיקו בעקבות מותה של מרים, אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים, היו נכנסים ישר לארץ ארבעים שנה יותר מוקדם יחד עם מרים הנביאה, ממילא משה לא היה צריך לעמוד בנסיון זה.
ונראה עוד לומר, שחטא מי מריבה גילה שמשה רבינו לא מתאים להנהגת דור הבנים, דור שנולד כבר לחיי חרות, וצריך הנהגה שמדברת איתו ולא מכה, ואילו משה הנהיג את העם בתקיפות. על פי זה מובן שאם הם לא היו חוטאים בחטא המרגלים והיו נכנסים לארץ, לא היתה מניעה למשה להכנס יחד עם דור יוצאי מצרים כי הנהגתו תאמה לאפיים.
אור החיים הקדוש מבאר שאכן בעקבות חטא המרגלים התגלגל שגם משה רבנו לא יכנס לארץ. כי אם לא היו חוטאים אפשר שהיה משה נכנס עמהם ובונה את בית הבחירה, והיו עומדים בצדקם בארץ.
אבל עכשיו שחטאו בחטא המרגלים, גברה יד רשעה בישראל, וידע ה׳ שהם לא יעמדו בצדקם, והראיה לכך בפסוקי שירת האזינו, המנבאים בין השאר את הנפילה הצפויה של בני ישראל בארץ.
אם כן לא טוב שיכנס משה לארץ בשלב זה, כי אם היה נכנס, בית המקדש לא היה יכול להחרב, ואז חטאם היה גורם לכליונם ולא היתה תקנה חלילה .
אי כניסתו של משה איפשרה להמיר את העונש לעצים ולאבנים. וזהו שאומר בתהלים:
- מִזְמוֹר לְאָסָף אֱל-הִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ. טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים ...
שואלים חז״ל כיצד מתחיל הפרק במזמור, היה צריך להתחיל בקינה? אלה מזמור על כך שהשליך חמתו על עצים ואבנים, ולא כילה את ישראל חלילה.
אבל עדיין שואל על עצמו אור החיים, אם משה לא היה חוטא במי מריבה, היה צפוי להכנס לארץ, ואז האם חלילה לא היתה תקנה לישראל? עונה אוה״ח שאם משה היה מקדש שמו יתברך, היו חוזרים ישראל לטהרתם שקודם חטא המרגלים, היה נכנס עמם לארץ ובונה בית המקדש, והיו עומדים בצדקם בארץ. גם בית המקדש היה עומד על תילו.
יהי רצון שנראה בבנינו ונשמח בתיקונו במהרה בימינו.אמן.