בס"ד לפרשת ויצא התשפ"ג

אחד הצלילים העולה מועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה בשארם א-שיח, הוא שהאנושות פושעת בתפקידה לשמור על הכדור. על פי הסרט המוקרן שם העולם הולך לקראת איבוד האיזונים האקולוגים שלו, יותר בצורות, יותר שטפונות, יותר סופות, התחממות הכדור, נמיסת הקרחונים, עלית מפלס הימים ואולי עוד כמה דברים מפחידים.

צליל נוסף שעולה מכהני האקלים, שבעצם העולם היה יכול להיות ממש מושלם אילולא היה מצוי בו האדם. פעם לפני שאנשי האקלים נהיו כהנים, הם דווקא דגלו בחיי טבע מרעיונות של פרמקלצ'ר וכיוצא בזה ועד חיי כפר או חווה. התפיסות שהם קידמו היו אלו שמנסות להרחיב את נקודות המפגש בין האדם והטבע.
אולם ראה זה פלא, כאשר הם נהפכו לכהנים החלו לדבר דוקא על חזון העיור של בני האדם, הם מבקשים לרכז את האנשים במגדלים כמה שיותר גבוהים, כדי שיתפסו פחות שטח במרחבים הטבעיים. צצו אפילו כהנים שהרהיבו עוז לדבר על ההתרבות והילודה האנושית כצרה שצריך לצמצמה. לצורך כך הם טורחים מידי פעם להתריע בפני העולם שכשהעולם יגיע לכך וכך בני אדם,כדור הארץ לא יוכל לספק את כל האוכל הנדרש ומליונים ימותו ברעב. תמצית הענין הוא שהאדם הוא הגורם המפריע לשלום העולם, וגורם מפריע צריך לסלק או לפחות לצמצם. לא פלא הוא בעיני שהמדינות בעלות האוכלוסין הכי גדול בעולם (הודו וסין) לא השתתפו בועידת האקלים, כי אם יש כאן מאבק בין האקלים לבין טובת האנשים, הן בצד של האנשים.

האם לא-ל שברא את העולם וגם את האדם, גם יש מה לומר בענין?

וַיִּקַּח יְ-הוָה אֱ-לֹהִים אֶת־הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן־עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ׃(בראשית ב׳,ט״ו)

אומר המדרש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.(קהלת רבה ז׳:י״ג:א׳)

ובכן אמנם האדם עלול להרוס את העולם,ויש מצב שלא יהיה מי שיתקן אחריו. אבל האם בזה מסתכם מקומו של האדם בעולם, רק לא להרוס? לשם זה השם ברא את נזר הבריאה? מה עם "כל מה שבראתי בשבילך בראתי"?

התשובה היא שהאדם הוא שליח הא-ל לפתח את היצירה שלו, העולם.
חז"ל אומרים על הפסוק  "...אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב,ג) שהאלוהים ברא את העולם, ואנו בני האדם צריכים לעשות. הכוונה שתפקידנו להשלים ולשכלל את העולם. 

בורא העולם מטיל על בני האדם תפקיד "כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ " (ישעיהו מ"ה)

אבל זה ממש לא רק שכלול טכנולוגי המוטל על בני האדם לשכלל את העולם, אלא גם ובעיקר שכלול מוסרי ורוחני. זהו ענין חיבור שמים וארץ שיעקב אבינו חלם עליו, זהו ענין בית א-לוהים שיעקב רצה להקים כשיחזור לארץ, גם כיום כשאנו חוזרים לארץ תפקידנו הוא לשכלל את העולם גם פיזית ובעיקר מוסרית, ובכך אנו מבצעים חיבור של העולם הרוחני המוסרי עם העולם הטבעי הגשמי.

בעצם ההבנה היא כי אנו נציגי הא-לוהים לתקן את העולם ולשכללו,
השאיפה צריכה להיות דוקא להרחיב את נקודות הממשק בין בני האדם והטבע, בהפרחת אזורים שוממים בעולם, בהחזרת בעלי החיים לסביבת האנשים.

רבי נחמן מברסלב כבר אמר שאם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן, לכן אם האדם הוא מסוכן לטבע, אז הוא גם זה שיכול לתקן ולהעלות את הטבע, והמרכזיים שעליהם מוטלת המשימה הם בני ישראל, שעליהם לתרום בשכלול העולם בעיקר מהבחינה המוסרית.

עלינו כעם ה' ללמד את העולם כיצד להציל את עצמו מהרס המלחמות, על ידי שנלמד אותו את ערך האחווה, יעקב אבינו חלם על סולם המחבר שמים וארץ, על מלאכים העולים ויורדים בו ועל השם הניצב עליו. מתוך כך הוא ניגש לאנושות  ואמר לה "אחי מאין אתם" אתם כולכם באתם מהאין סוף. בזכות זה אתם/אנחנו יכולים להתחבר ולהיות אחים. הדרך להציל את האקלים מתחילה בבניית האחוה בין העמים, בפרוז העולם מנשק, בלימוד מוסר הא-לוהים. 

בדרך זו המוסריות תתפשט אפילו לבעלי החיים, כי כאשר הנביאים דברו על חזון הצמחונות העולמי, על החיות שיחזרו להיות צמחוניות כבימי בראשית, הם דברו על תיקון העולם שיהיה בבוא הגאולה, זה שעם ישראל עובד עליו כבר אלפי שנים. היות ובני האדם מקרינים על כל חלקי הבריאה, ועם ישראל על כלל האנושות, וכשאנו נהיים יותר מוסריים גם החיות מתעלות.

 

אחד הפלונטרים של מדעני האקלים הוא סביב ירידת הגשמים, אין עדין הסבר מניח את הדעת, מדוע התחממות הכדור מביאה במקומות מסוימים לבצורות ובמקומות אחרים שטפונות? מה התורה אומרת בנושא? אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן:

מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים. 

מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" (דברים כח, יב)(מסכת תענית ב,ע"א)

התורה מלמדת אותנו שהקב"ה לא נתן לנו שליטה על ירידת הגשמים, אבל הם כן יורדים בהתאם להתנהגותנו ומוסריותנו. לכן לא פלא שהמדענים לא מוצאים הסבר מדעי לשינויי מפת הגשמים,לא התחממות הכדור גורמת לבצורת,או לשטפונות אלא המצב המוסרי האנושי.



יעקב אבינו פוגש את הרועים על הבאר. הרועים אלו מנהיגי העולם והם רובצים על הבאר, לא משקים את צאנם. יעקב אבינו לא מבין את השאננות הזו שלהם ואת הבטלנות, וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא־עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ׃(בראשית כח,ז) אם ננסה לתרגם זאת לימינו נאמר, מה שיש בכוחכם לעשות כבר היום לטובת האנושות עשו ואל תחכו שכל העולם יתכנס ויגיע להסכמות. יש כיום בעולם מדינות נחשלות שעם הידע שמצוי במדינות המפותחות אפשר להצמיחם בצורה מדהימה,אפשר לפתור את בעיות הרעב בהם. מי שגלל את האבן מעל פי הבאר היה יעקב אבינו, הוא לא רק היה נאה דורש אלא גם נאה מקיים,מעשה אבות סימן לבנים, שומה עלינו להוביל קו בעולם של דאגה אמיתית לאנושות, לרתום את המדינות המפותחות לפיתוח המדינות הטעונות פיתוח, להשקות את כל העדרים במים חיים.