בס"ד חנוכה התשפ"ג

יש להבין ענין שמונת ימי החנוכה, מה מבטא השמונה? הנה כבר עסקו רבים וטובים בכל הדורות להבין הנושא, ושאלו הלא הנס שבנר היה רק לשבעה ימים, כי ליום אחד הספיק השמן בדרך הטבע, ורבו בזה הפרושים. ואחרי שכך נקבע החג לשמונה ימים, יש לשאול מה מלמדים אותנו שמונה אלה? הדלקת הנרות בין לבית שמאי שמדליקים ביום הראשון 8 נרות ופוחתים בכל יום, ובין לבית הלל שמדליקים ביום הראשון נר אחד ומוסיפים בכל יום, יש בה הדרגה ותהליך. מהו התהליך שאנו עוברים בחנוכה? ישנם בזה כמה שיטות:

  1. האר"י הקדוש קושר את חנוכה לספירת ההוד,זו הספירה השמינית והיא קשורה לכהנים ככלל ולאהרן הכהן בפרט. ומי שהובילו את המלחמה ביונים היו הכהנים. יש בה ענין של יופי=הוד ואף בית המקדש ככלל קשור לספירת ההוד. ויש בה ענין של הודאה, בחנוכה אנו מוסיפים בתפילה את 'על הניסים' בברכת ההודאה, ובברכת המזון אנו אומרים אותה בברכה השניה- בהודאה על הארץ.כשאנו מדברים על ימי החנוכה והתהליך שאנו עוברים בהם- נמצא ששמונה ימים  אלה הינם כנגד כל הספירות מהחכמה,בינה ודעת ועד להוד. אחרי שראינו שהענין הגדול בחנוכה הוא בספירת ההוד שהיא השמינית והיא כנגד הכהנים, נמצא לפי שיטה זו שספירת ימי החנוכה הינה מלמעלה למטה. בדומה לחנוכת המשכן לאחר שבעת ימי המילואים, אז זכו כל ישראל שביום השמיני תרד השכינה לארץ, ואז התקיים "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְ-הוָה כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ."(תהלים קמח) נראה שהדברים קשורים לביאת המשיח במוצאי שביעית( שזה אומר בשמינית) .

  2. שבעת קני המנורה רומזים לשבעת המידות,זעיר אנפין, חסד,גבורה,תפארת,נצח,הוד,יסוד,מלכות. והשמן והאור רומזים לחכמה העליונה השופעת על המידות והיא חכמת התורה (שם משמואל חנוכה תרע"א). לפי מבט זה על החנוכה נמצא שכאן הספירה של הימים בחנוכה הינה מלמטה למעלה.נמצא שהנר השמיני כנגד הבינה המאירה על כל המידות. בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים.

  3. שבעה הקנים שבמנורה הינם כנגד שבעת ימי השבוע. כנגד העולם הזה הטבעי.הנס הגדול ביותר התבטא ביום השמיני להדלקת הנרות במנורה, השמן הספיק גם ליום השמיני שהוא כנגד ימות המשיח, שיהיה השם לנו לאור עולם. וכך כותב המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל:

ובמוצאי שביעית בן דוד בא. יש לך להתבונן, כי אין ראוי למשיח רק המספר שהוא אחר השבעה, וזהו מדריגת המשיח למי שידע מדריגתו של משיח ומעלתו העליונה. כי מדריגת עולם הזה מדריגתו מספר שבעה בלבד, מפני כי מדריגת המשיח על עולם הזה, ועולם הזה הוא מיוסד על ז'. ובמסכת ערכין* (יג:) כינור של מקדש של ז' נימין, שנאמר (תהלים טז, יא) "שובע שמחות", אל תקרי "שובע", אלא 'שבע'. ולימות המשיח של שמונה נימין, דכתיב (תהלים יב, א) "למנצח על השמינית". ולעולם הבא עשרה נימין, שנאמר (תהלים צב, ד) "עלי עשור ועלי נבל", ואומר (תהלים לג, ב) "הודו לה' בכינור בנבל עשור וגו'". ולעולם הבא, איידי דנפיש נימין דידיה נפיש קליה דנבל, וקרי ליה "נבל", עד כאן. ופרשנו זה למעלה, כי עולם הזה שלימתו ומעלתו שיש בו רבוי שלם בלא חסרון. ולכך ראוי שיהיה הכינור, שהוא השמחה והשבח אל השם יתברך, כפי השלימות אשר הוא בעולם. כי השלימות בעולם הוא רבוי שהוא בעולם. ומספר שבעה תמצא בכל מקום על הרבוי, כמו (ר' דברים כח, ז) "בדרך אחת יצאו ובשבעה דרכים ינוסו", (משלי כד, טז) "כי שבע יפול צדיק וקם", וכן הרבה. ולכך היה הכינור במקדש של שבעה נימין, שהשמחה של עולם הזה, דהיינו מפני השלימות שיש בו הרבוי, וזהו שלימתו. ולפיכך הכינור, שהוא השמחה המורה על השלימות, יהיה מן שבעה נימין.

אבל לימות המשיח הוא מדריגה יותר על זה. כי לימות המשיח יתאחד הרבוי אשר הוא בעולם הזה על ידי המשיח, ולכך הכינור הוא של שמונה. כי השמיני הוא נגד האחדות אשר הוא לאלו השבעה אשר יש בהם הרבוי, ולכך הכינור הוא של שמונה נימין. ולעולם הבא, שיהיה הסתלקות הגשמי, ויהיה העולם קדוש ונבדל מן הגשמי, ולכך יהיה לכינור עשרה נימין. כי העשירי הוא קדוש, מורה על מדריגה נבדלת לגמרי, לכך יהיה לכינור לעולם הבא עשרה נימין.(עד כאן נצח ישראל פרק לב)

 

 הבטה זו מאירה לנו באור חדש את טעם איסור ההנאה מנרות החנוכיה, כי בעולם הזה אנו רגילים לחפש את התועלת בכל מעשה שנעשה, אולם בימות המשיח יושלם התיקון של העולם, ולא נחפש את התועלת בכל דבר. נמצא שהאיסור להנות מנרות החנוכה בא לחבר אותנו ליום שבו הערך הוא החשוב ולא התועלת.

לסיכום: המבט הראשון הינו על תהליך ירידת האורות לעולם הזה,בימי המכבים הוא ירד עד לספירת ההוד,הרומזת לכך שההשגחה העליונה תלוה אותנו עד לביאת המשיח בב"א. המבט השני הינו על תהליך התעלות העולם,בימי המכבים זכינו להתעלות ולגעת בספירת הבינה,לחוות אותה ולהנות מזיוה וחכמתה. בהשלמת הגאולה נזכה גם בע"ה לעלות לספירת החכמה והכתר. לפי זה אפשר שמחלוקת בית הלל ובית שמאי הינה האם אנו מביטים על התעלות העולם בחנוכה או על ירידת האורות והשכינה לארץ. שנזכה לזה ולזה בע"ה.