בס"ד. לפרשת בשלח-שבת שירה התשפ"ג.
תוך כדי היציאה שלנו ממצרים, העביר הקב"ה את המצרים סדרת ניסים לפירוק וריסוק, למעשה כל הניסים הגדולים הללו כולל כל מכות מצרים אינם נצרכים על מנת לצאת מבית העבדים הזה. כל אחד מבין שה' יכל להוציא את ישראל ממצרים גם מבלי להרוס את ארץ מצרים. היה יכול להכותם בסנוורים בזמן שישראל יוצאים, כמו שעשה לאנשי סדום לדוגמא כשצבאו על בית לוט.
ביתר שאת זה נכון שבעתיים בנוגע לקריעת ים סוף, נס קריעת ים סוף הוא פשוט נס מיותר, לכאורה זה ממש נס בשביל לעשות נס, כי הרי לא היה כל הכרח ליהודים ללכת לכיוון הים, זו בכלל לא הדרך לצאת ממצרים, ויש כידוע מעבר יבשתי לסיני, היינו יכולים להמשיך בדרכנו ללא כל מפריע (עוד יעברו הרבה גמלים בדרך זו עד שתחפר תעלת סואץ).
אם כן ברור שהמהלך היה מכוון מאת ה' כדי לפתות את פרעה לרדוף אחרי ישראל, והכל כדי לעשות את הנס של בקיעת ים סוף, להעביר את ישראל ולהטביע את מצרים בתוכו. זו בדיוק הסיבה שמשה מרמה את פרעה ואמר לו דרך שלושת ימים נלך.
וראה זה פלא, למרות שכל המהלך מתוכנן ומבוים, עם ישראל ואפילו משה רבינו ממש נכנסים ללחץ. חלקים בעם מתכוננים למלחמה , אחרים לתפילה ויש כאלו שבכלל מתחרטים שיצאו ממצרים והקיצוניים התייאשו מן החיים בעצמם. מסתבר שאפילו משה רבינו לא ידע איזה נס הולך לקרות עוד מעט. זו לבטח אחת החוויות העוצמתיות ביותר שעם ישראל עבר בכל ההיסטוריה. עם ישראל התרומם מעל לכל הימות שבעולם, קלט בצורה מאוד מוחשית וחזקה שה' הוא מלכו של עולם.
למה ה' לא הודיע לבני ישראל את שעומד לקרות, למה הוא נתן להם להיות בכזה לחץ?
'השם משמואל' אומר שלעומת יציאת מצרים שהיתה בחסד אל, כמעט ללא כל השתדלות מצדנו, בקריעת ים סוף רצה ה' את ההפך ושהנס יבוא דווקא מתוך השתדלות שלנו, ה' אומר לנו: "מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו" לנסוע לתוך הים בו בזמן שהמצרים רודפים אחריהם- זו היתה עבודה לא פשוטה עבור ישראל, והצלחנו בה ברוך השם, ואז נקרע הים עם כל הדרמה והחינוך הנפלא שיצא מכך.
מה זה נוגע לדור שלנו?
הנה השו"ע בסימן תכ"ח מביא שכל יום מימי הפסח מכוון כנגד מועד אחר בשנה ויחול באותו היום בשבוע. וכך כותב: סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף.
פירוש: ביום ראשון של פסח – יהיה לעולם תשעה באב, והסימן: על מצות ומרורים יאכלוהו.
ביום שני שבועות;
וביום שלישי ראש השנה;
ביום רביעי קריאת התורה, כלומר שמחת תורה;
וביום חמישי צום יום הכיפורים;
ביום ששי פורים שעבר.
הלימוד הזה מעורר מחשבה, זה אומר שפסח החג הראשון של ישראל גונז בתוכו את כל החגים העתידים להיות.
כשם שאנו מבינים שבראש השנה יש הארה של כל השנה שעתידה להיות, כך בחג החרות מופיע משהו מכל חגי השנה.
רגע, יום אחד חסר כאן, מה קורה עם היום השביעי של פסח?
חכמי ישראל אמרו שעוד יופיע חג שהוא כנגד שביעי של פסח. ואכן כשקמה מדינת ישראל בה' באייר התגלה שיום העצמאות חל בדיוק ביום שביעי של פסח, וגם מסתדר עם הא"ת ב"ש של רבי יוסף קארו, כי ז"ע=עצמאות. ואולי עוד נכונו לנו הפתעות נוספות כנגד יום זה.
בעצם עם ישראל עבר בשבעת ימי הפסח בקצרצרה את כל ההיסטוריה עד שיאה של ההיסטוריה שהיא כנגד היום השביעי והאחרון, בשביעי של פסח עם ישראל נשם את האויר של הגאולה השלמה, וגם זכה לרגע קט למימוש חזון הנביאים, כאשר ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, שזה הוא חזון אחרית הימים: וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ.(יואל ג,א)
עוד יעברו במדבר הרבה גמלים עד שאנו נחזור להיות כולנו נביאים. אבל בינתיים המסר שלנו הוא שה' נותן לנו להיות שותפים אתו בתהליך הגאולה, בניגוד ליציאת מצרים ששם היה זה בחסד ה' גדול עלינו, ו"מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם"(מתוך מחכים למשיח-שלום חנוך).
אבל ה' רוצה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה לנו תורה ומצוות. ה' נתן לנו הדרכות כיצד גם בימינו נוכל ללכת לקראת הים, דהיינו לעשות בעצמנו את המעשים שיובילו אותנו לגאולה, וכמו אז שאמר להם 'ויסעו' גם לנו יש כל מיני נסיעות מפחידות שאנחנו נוסעים, ואז גם לנו יבקע הים המטאפורי לשנים.
ה' מדריך אותנו, כיצד להיות השותפים שלו בתיקון העולם, ובדרך הזו עם ישראל כבר צועד הרבה שנים.
זה העניין, כי הגאולה שאנו צועדים אליה ובתוכה, בנויה על ההשתדלות שלנו, זה דומה לשביעי של פסח, אבל אפילו הרבה יותר חזק, כמו שאומר השיר אנו נושאים לפידים(אהרן זאב)
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ - פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
אבל בשונה מהשיר,
או אולי יהיה זה בית נוסף לשיר,
דוקא ההשתדלות שלנו, דוקא ההתערותא דלתתא שלנו היא זו שתביא אותנו לראות כאלה נפלאות שאפילו בקריעת ים סוף לא היו, כאשר אנחנו נזכה ונתרומם מעל לכל הימות שבעולם ונפרוץ ונרחיב את כל הצמצומים שביקום.
קריעת ים סוף מזכירה לנו את היעד,
את החלום הנכסף,
אנו נזכה בע"ה להגיע עד השמים-להיות נביאים! ה' יהיה למלך על כל הארץ-
ואז,
אז יתחברו ארץ ושמים.