נייר עמדה- תכנון מחדש של הסיוע למדינות מתפתחות

כתבו:

הרב רועי זאגא והרב בעז מלט מבית המדרש " תורת המדינה"

1. תיאור הפרויקט בקווים כלליים

2. החזון של אברהם אבינו

3. מעמדה המורכב של מדינת ישראל בעולם

4. הפתרון

5. שיפור מצבה הכלכלי של מדינת ישראל פותח אפשרויות חדשות

6. יעדי הסיוע שהאו"ם הציב למדינות המפותחות

7. היקף התמיכה בפועל של ישראל ושאר המדינות המפותחות

8. התועלת שיכולה לצמוח לישראל מיישום הפרויקט

9. יכולת העזרה של ישראל

10. האגף לסיוע בינלאומי

11. התפלגות הסיוע הישראלי

12. ניתוח סיוע החוץ של ישראל

13. הרעיון שביסוד פרויקט כזה דוקא

14. בחירת מדינת יעד לפרויקט. 

15. הכנת צוות מומחים 

16. קווים כלליים לתוכנית כזו: 

17. הכנת תכנית חומש 

1. תיאור הפרויקט בקווים כלליים. 

במשפט אחד: ריכוז מאמץ משמעותי של סיוע החוץ של מדינת ישראל במדינה נחשלת אחת הזקוקה לעזרה בתכנית חומש. חכמת המיקוד אומרת: אם אנו רוצים להשיג תוצאות משמעותיות ותקציבנו מוגבל, מוטב להתמקד במשימה שלנו. לקחת מדינה מתפתחת קטנה יחסית, ללמוד אותה, את הצרכים שלה. את הבעיות שלה. את משאבי הטבע שיש לה. להכין לה תוכנית חומש. ללות את התהליך איתה . להפיק לקחים מהעבודה איתה ולראות אם וכיצד אנו יכולים להתקדם לאתגרים נוספים. בשיטת המיקוד אנו יכולים גם לבנות שיתופי פעולה משמעותיים לאורך זמן, ואם תהיה לנו הצלחה בע"ה זה בטח יקרין למדינות נוספות.

2. החזון של אברהם אבינו:

אברהם אבינו חלם לתקן את העולם. הדרך שלו התחילה בהכנסת אורחים וגמילות חסדים, על ידיהם הוא התחיל לקרוא בשם השם, ולחנך את האנשים להודות למי שזן ומפרנס לכל. את העבודה הזו הוא התחיל באור כשדים, ודוקא כשכבר הצליח להכניס רבים תחת כנפי השכינה, הקב"ה "קלקל" לו את התוכניות ושלח אותו לארץ ישראל, להמשיך את העבודה משם. למה? כי הדרך לתקן את העולם לא תצלח בעבודה אישית פרטית, ובטח לא מחו"ל, אלא דוקא על ידי עם חי בארצו המנהל מדינה על פי המוסר הא-לוהי וממנה מקרין לכל העולם את דרך ה'-דרך המשפט והצדקה. נינו יוסף הצדיק גם ניסה לתקן את העולם,את הממלכה השלטת בכיפה דרך תיקון הכלכלה שלה,אולם הניסיון היה מוקדם מדי ולא צלח. אבל החלום לתיקון העולם לא פסק מישראל, יהושע בן נון צאצאו של יוסף תיקן את תפילת עלינו לשבח,בה אומר "לתקן עולם במלכות שדי" כיעד שלנו.

 

3. מעמדה המורכב של מדינת ישראל בעולם:

מדינת ישראל מותקפת רבות בארגון האו"ם ובכלל בעולם על כך שהיא רומסת זכויות אדם של הערבים וכיוצא בזה, אנחנו מוצגים בתור אנשים רומסניים ולא מוסריים. הטענות האלו ממש מקוממות אותנו מכמה סיבות. קודם כל מלחמה באויבים המנסים לכלותנו היא מוסרית ביותר וראויה רק לשבח, ושנית מי שמכיר את עם ישראל יודע כי הוא העם המוסרי וגומל החסדים ביותר בעולם. ישנם המוני ארגוני צדקה וגמ"חים למיניהם במדינת ישראל.

4. הפתרון:

במקום להתמרמר על הדימוי שמנסים לשוות לנו האומות, או לנסות להלחם באויבים כמה שפחות, ישנו פתרון פשוט. ישנן מדינות נחשלות רבות בעולם שנמצאות במצב קשה מכל הבחינות, החל ברמת ההשכלה ובפשיעה של תושביהן וכלה ברמת הכלכלה והתשתיות הנמוכה עד להחריד שלהן. יש לנו המון ידע ואמצעים שיכולים לעזור למדינות כאלה להתפתח. אם מדינת ישראל תיקח כפרויקט מדינה נחשלת אחת ותעזור לה להתפתח בכל הרמות, מלבד שזה מעשה יפה ומוסרי הוא יוריד גם את הלעז שמלעיזים עלינו בנוגע לערבים, אף אחד לא יוכל לטעון שמדינת ישראל אינה מוסרית ואינה דואגת לחלשים. זאת מלבד שהמדינה הנעזרת עצמה תעזור לנו מעל במת האו"ם.

5. שיפור מצבה הכלכלי של מדינת ישראל פותח אפשרויות חדשות:

מדינת ישראל בשנותיה הראשונות היתה שקועה מעל לראש בהתבססות ובקליטת עליה ועוד לא היה ניתן לחשוב על תיקון עולם. אולם ככל שעברו השנים הכלכלה שלנו התחזקה, ואף התורה חזרה לבניה, עד שכיום אנו בין הכלכלות החזקות בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה, הגיע הזמן לחזור למטרה שהציב לעצמו אברהם אבינו. לתקן עולם במלכות שדי, ולזכות למימוש " וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."(בראשית יב,ג)

6. יעדי הסיוע שהאו"ם הציב למדינות המפותחות: 

פערי הכלכלה בין מדינות העולם עצומים, במדינות החלשות תמ"ג לנפש יכול להיות מאית ממדינות מפותחות. ארגון האו"ם וה OECD קבעו כבר לפני שנים רבות יעדי עזרה שכל מדינה מפותחת תתן מהתמ"ג שלה לטובת המדינות החלשות יותר. יעד ההשקעה בתמיכה במדינות מתפתחות שקבע האו"ם הינו 0.7% מהתמ"ג.

7. היקף התמיכה בפועל של ישראל ושאר המדינות המפותחות: 

פורמלית מדינת ישראל אימצה את היעד של האו"ם והOECD, אבל בפועל היא רחוקה מאוד ממנו, בערך עשירית מכך רק נותנת ישראל,עוד מעט נראה שגם זה לא ממש נכון, והאמת היא שהרבה פחות מכך. אמנם גם מדינות רבות בעולם המפותח נותנות פחות מהיעד הזה,אבל עדין הרבה יותר מאיתנו. ממוצע התמיכה של המדינות המפותחות עומד על 0.32% מהתמ"ג שלהן . הממוצע במדינות מערב אירופה יותר גבוה ועומד על 0.5%. התמ"ג של ישראל בשנת 2021 עמד על 481.6 מליארד $. 0.7% מהתמ"ג של ישראל זה 3.37 מיליארד $. אם נלך לפי סדר הגודל שנותנות מדינות האיחוד האירופי אז היינו צריכים לתת כ 2.4 מיליארד $ שנתיים. ואם נחשב לפי ממוצע כלל המדינות התורמות  הרי שעלינו לתרום כ 1.5 מיליארד $. בפועל ישראל דיווחה על 291.1 מ$ בשנת 2020. נכון לעכשיו אנו דוגמא לעזרה חלשה. אמנם אנו לא במקום האחרון, יש מדינה אחת בעולם המפותח שעוזרת פחות מאיתנו-טיוואן.

8. התועלת שיכולה לצמוח לישראל מישום הפרויקט:

הנתינה והעזרה למדינות חלשות- מטפחת קשרים ויוצרת לחברות ישראליות שווקים חדשים, יכולה גם ליצור שיתופי פעולה ששני הצדדים רק ירוויחו מהן, לדוגמא במדינות המתפתחות כוח העבודה יחסית מאוד זול לעומת ישראל, מה שיכול לאפשר לתעשיות 'עתירות ידיים עובדות' כר פעולה לבניית מפעלים במדינות אלו. אפשרות אחרת להביא לארץ לתקופה מסוימת כוח עבודה מאותה מדינה.

9. יכולת העזרה של ישראל: 

היכולות של ישראל לעזור למדינות אלו נרחבות למדי, יש בארץ מומחים למכביר כמעט בכל תחום טכנולוגי שהוא, במיוחד בתחום ההשכלה והחינוך אנו יכולים לתת תרומה נכבדה מאוד. גם בתחום החקלאות שמהווה את מרבית הכלכלה של מדינות אלו יש לישראל הרבה מה לתרום לפיתוחן. יחד עם זאת אנו מדינה קטנה יחסית ולא יכולה להתפרס על פרויקטים רבים ולכן כה חשובה ההתמקדות במדינה אחת בשלב ראשון.הדגש צריך להיות פחות בהשקעה כספית באותה מדינה, ויותר בעזרה של כוח אדם מקצועי, ושל חיבור חברות ישראליות לפרויקטים באותם מדינות.

10. האגף לסיוע בינלאומי: 

במשרד החוץ פועל האגף לסיוע בינלאומי-מש"ב. הנושא המדובר זהו בדיוק מטרתו, במפתח התקציב מופיע פירוט הפעילות של האגף והתקציב שלו. למעשה תקציבו דל ביותר, מצורפת טבלה עם תקציבו בשנים האחרונות. רק 4.6% מהסיוע של ישראל הועבר דרכו. הסיוע מתחלק בין משרדים שונים במדינה, מה שיוצר בעיות של חוסר תיאום ויעילות בביצוע הסיוע של ישראל. אמנם נעשה נסיון מסוים בשנים האחרונות לשיפור התיאום ביניהם.

מוצע כי הגוף שירכז את הפרויקט יהיה מש"ב,זהו הגוף היעודי למשימות מעין אלו, ויש לו את המעטפת של משרד החוץ שתוכל לסייע בבניית קשרים הנחוצים למימושו.

11. התפלגות הסיוע הישראלי: 

הסיוע המוצהר של ישראל עמד בשנת 2020 על 291 מ$. מתוכם 241.6 מ$ סיוע ישיר ו 49.5מ$ סיוע עקיף דרך ארגונים בינלאומיים. הסיוע הישיר עובר ישירות מישראל למדינות המתפתחות והוא גם נקרא סיוע דו-צדדי והסיוע העקיף הינו כסף שישראל מעבירה לארגונים בין לאומיים שונים והם נותנים אותו למדינות המתפתחות והוא הנקרא רב-צדדי. להלן תרשים הסיוע כפי שפרסם הלמ"ס:

עולה מהתרשים כי מדינות ברמות 1 ו2 (עד 1000$ תל"ג לנפש) לא זכו כמעט בכלל לתמיכה שלנו. למרות שהן היו אמורות להיות הנתמכות העיקריות. המדינות שקיבלו את עיקר התמיכה שלנו הן ירדן, המקבלת סיוע באספקת מים ותשתיות מים, והרשות הפלסטינית, שניהם מתוקף הסכמים – כ-29% . עוד  כ-30% מהסיוע הדו-צדדי  הינו סיוע בתחומי המדינה התומכת. כלומר סיוע לעולים חדשים ולפליטים בתחומי המדינה –הכוונה בלשוננו לסלי קליטה לעולים חדשים. סה"כ כ 60% מכספי התמיכה הישירה הינם הוצאות של המדינה שבכל מקרה היתה מוציאה אותם ללא קשר ליעדי הסיוע שלה.

 כיצד מתפלג הסיוע העקיף של ישראל? בדוח הלמ"ס מופיעה עוגת ההתפלגות:

אנו רואים כאן שהגורם שמקבל את מרבית התמיכה הוא האו"ם וארגוניו השונים. מהיכרותנו עמו איננו יכולים לסמוך על שיקול הדעת שלו בחלוקת התמיכה, ועוד שהאו"ם עם כל העוינות שלו לישראל - לא חכם לתמוך ולחזק את כוחו.

האם לא יותר נכון היה לתת תמיכה ישירה למדינות ופרויקטים שאנו מאמינים בהם, ובכך גם משפרים את הקשר שלנו עם אותן מדינות יעד לעזרה? 

12.  ניתוח סיוע החוץ של ישראל: 

מרבית הכספים שישראל מדווחת עליהם כלל לא עוברים לתמיכה במדינות מתפתחות. המדינות שבאמת צריכות עזרה מקבלות רק כמה פירורים. אין שום סיבה הגיונית שישראל תתמוך ברשות הפלסטינית שהינה ארגון טרור לכל דבר. גם אין הגיון בתקציבי התמיכה העקיפים, הם לא יוצרים קשרים ישירים עם מדינות היעד, אחד התפקידים של סיוע חוץ הינו יצירת אחוה בין מקבלי הסיוע ובין הנותנים. בסיוע עקיף מתפספסת המטרה הזו שכן המדינות המתפתחות לא יודעות ממי הן מקבלות. גם מבחינה תורנית ראינו כי נתינת צדקה לגוי ,צריכה להיות לגוי המכיר את הנותן . 

ההמלצה שלנו הינה לנתב את כל סיוע החוץ של ישראל לסיוע ישיר למדינות הזקוקות. יש להעדיף תמיכה במדינות מדרגה 1 ו2 (תל"ג לנפש עד 1000$) מאשר מדינות יותר מפותחות.

13. הרעיון שביסוד פרויקט כזה דוקא:

 בחינה של הסיוע העולמי מראה שמה שקורה רבות בעזרה המוגשת למדינות מתפתחות, שניתנת עזרה חד פעמית בתחום מסוים, וכשאין לה המשכיות וליווי היא יורדת לטמיון. נוסף לזה שחיתויות שלטוניות שגורמות לכסף להגיע לא לאן שתוכנן, נוסף לזה חוסר מקצועיות של כוח אדם- והתועלת קטנה. שינויים משמעותיים מצריכים התמדה. הכשרה מקצועית גם לוקחת זמן. כדי להוציא מדינות מהעוני שלהן צריך ללמד אותם לדוג ולא להביא להם דגים. צריך לפתח את מערכות החינוך וההשכלה שלהם, להכשיר להם סגל מרצים מקצועי, וזה לוקח זמן. אם נקח את החקלאות לדוגמא, יש בארץ לא רק מומחים לחקלאות, גם יזמים ופיתוחים מדהימים. עם שיתופי פעולה נכונים אפשר יהיה להקים במדינה כזו חוות חקלאיות רחבות היקף בניהול או ליווי ישראלי. מה שמדינות אלו זקוקות זה באמת ארגון ותכנון מחדש. לרבות מהן ישנם משאבי טבע חשובים מאוד, אבל הם לא למדו עדין כיצד לנצל אותם נכון. אין להן את המומחים שיודעים לממש את הפוטנציאל שלהם, יש סיכוי טוב שבישראל יש אותם. מדינת ישראל צריכה פרויקט המותאם לגודל שלה. אנחנו לא ארה"ב שיכולה לפזר מיליארדים לכל עבר, אבל אנו  כן יודעים להיות יצירתיים ולאתר הזדמנויות. בישראל חסרות ידיים עובדות בתחומים רבים ופרויקט כזה יכול לתת מענה מסוים לכך על ידי העתקת מערכות יצור למדינה זו, או הבאת פועלים ממדינה זו לתקופת עבודה בישראל.

14. בחירת מדינת יעד לפרויקט:

באפריקה יכולות להיות כמה מדינות מתאימות לפרויקט כזה. כדאי כאמור לחפש מדינה קטנה, שהמשימה לא תהיה גדולה מדי עלינו. עדיף מדינה עם יציבות שלטונית שלא סובלת ממלחמות פנימיות. מצד שני כזו שהתל"ג לנפש נמוך. ואם ידוע מראש על משאבי טבע לא מנוצלים בה זה יכול להיות מצוין. מומלץ לאתר בשלב ראשון כמה מדינות שיכולות להיות רלוונטיות. ליצור איתן קשר ולבחון את הרצון מהצד השני לפרויקט כזה.

המדינות שנמצאו מומלצות על ידינו לפרויקט כזה:

א.  טוגו - טוגו היא מדינה לא גדולה במערב אפריקה. מדינה עניה מאד. ידוע על מאגרי פוספט גדולים המצוים בה, אולם היצור והיצוא שלו עדין בהיקפים קטנים. היתרון הגדול שלה הוא שישראל כבר מנהלת איתה יחסים מדיניים ומסייעת לה בכמה תחומים. ישראל אימנה את צבא טוגו והעבירה קורסים בחקלאות לשליחים מטוגו. טוגו בתמורה היא המדינה היחידה באפריקה שגינתה את הביקורת של האו"ם על העברת שגרירות אמריקה לירושלים. בטוגו חיים כ8.7 מליון איש ושיעור התמ"ג שלהם כ 5.6 מליארד דולר. תמ"ג לנפש 682$ קרי מדינה עם גודל אוכלוסיה קרובה לישראל ותמ"ג שלא מגיע ל2% משלנו. 

ב. דרום סודאן- זו מדינה צעירה ודי גדולה בשטחה במרכז היבשת. כ11.5 מליון תושבים. מדורגת במקום האחרון בעולם במדד הפיתוח האנושי, וגם מהמקומות האחרונים בעולם בתוחלת החיים. התמ"ג שלה כ 3.2 מליארד דולר. ותמ"ג לנפש  246$ . רוב התושבים נוצרים ומיעוטם בעלי אמונות מסורתיות. המדינה עשירה מאוד באוצרות טבע בלתי מנוצלים. סובלת מחוסר מיים בחלקים הרחוקים מהנילוס.27% אחוז בלבד מהאזרחים יודעים קרוא וכתוב. יש למדינה יחסים עם ישראל.

ג. סיירה לאון-מדינה יחסית קטנה במערב אפריקה. אחת המדינות הנחשלות ביותר בעולם. 8.3 מליון תושבים רובם מוסלמים סונים. השפה הרשמית  אנגלית למרות שרבים לא יודעים אותה. אקלים טרופי. תמ"ג 4.3 מליארד$ ותמ"ג לנפש 502$ (בערך מאית מישראל). יש בה משאבי טבע כמו אלומיניום,טיטניום שכמעט לא מנוצלים. ויהלומים שמהוים את מקור ההכנסה העיקרי של המדינה . כשני שליש מהתושבים עובדים בחקלאות. יש למדינה קשרים עם ישראל אבל אין שגרירות במדינה. בשנת 2017 ביקר נשיא סיירה לאון בישראל ונפגש עם ראשי המדינה. מדינת ישראל עוזרת לסיירה לאון בכמה תחומים כבר כיום.

ד. ליבריה-מדינה שכנה של סיירה לאון במערב אפריקה. מדינה עם 5.3 מליון תושבים. תמ"ג של 3.5 מליארד $ ותמ"ג לנפש של 652$. גם ליבריה כמו האחרות סבלה בעבר ממלחמות אזרחים אולם בשנים האחרונות יש בה שלטון דמוקרטי. רוב האוכלוסיה עובדת בחקלאות . יש בה משאבי טבע רבים כ ברזל,זהב,נפט ויהלומים שבקושי מנוצלים. יש לליבריה יחסים טובים עם ישראל,היו כמה ביקורים הדדיים בין ראשי המדינות וישראל עוזרת לה בכמה תחומים. השפה רשמית אנגלית וכ85% מהאוכלוסיה נוצרית.

15. הכנת צוות מומחים:

 בהתאם למדינה שנבחרה ולצרכים שלה, נבנה צוות מומחים בתחומי החינוך,חקלאות,תעשיה,כלכלה ומינהל שיסייר באותה מדינה וילמד אותה. הצוות יגבש תכניות,יבחן אפשרויות לפיתוח מואץ של המדינה המדוברת.

16. קווים כלליים לתכנית כזו:

 שימת דגש על בניית מערך חינוך כולל לימודים גבוהים. תכנית יעול ושיפור המערך השלטוני, בחינת אוצרות טבע או פוטנציאלים אחרים שאפשר לפתח במדינה זו. איתור וגיוס חברות ישראליות מתאימות שיכולות להשתלב בפיתוח המדינה המדוברת. בחינת טכנולוגיות ישראליות קיימות היכולות לסייע לפיתוח המדינה. הצבת יעד לעוד חמש שנים.

17. הכנת תכנית חומש:

 בניית תכנית עבודה פרוסה לחמש שנים. תכנון עלות כספית מפורטת.הכנת אבני דרך בדרך ליעד. אישור תקציב ביצוע בהתאם לתכנית המפורטת ויציאה לדרך.