בס"ד

הסערה שככה, קרח ועדתו במעמקי האדמה, מאתיים וחמישים הבכירים מקטירי הקטורת גם הם כבר שרופים,ואפילו המגפה כבר נעצרה, אך דווקא עכשיו שנראה שהכל כבר נרגע, משה רבנו בשליחות ה' פותח את הנושא מחדש ועורך את ניסוי המטות הפומבי:

דַּבֵּר  אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כׇּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ׃ 

וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם׃ 

וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה׃ 

וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר־בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת־תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם׃(במדבר יז,טז'-כ')

השאלה הזועקת היא: למה עכשיו?

די, כולם כבר ראו שאהרן הוא הכהן?

ועוד, בשביל מה צריך את השמות של הנשיאים שיופיעו על המטות?

הקושיה מובלטת ביתר שאת באמירה "האיש אשר אבחר בו" כאילו שיש כאן איזה בחירות, כאשר לכולם כבר ברור שאהרון הוא הכהן הנבחר?

ולסיום השאלות, מטרת הניסוי לפי ההגדרה של הפסוק הוא: שהתלונות של העם יגמרו, איזה תלונות מדובר כאן, הלא אנו כבר לאחר הסערה ואין כעת תלונות של בני ישראל?

כל זה מכוון אותנו להבין, שמדובר כאן על מסקנות גדולות יותר, שחורגות מהמיקום של הסיפור המקומי של מחלוקת קרח, יש כאן סיפור גדול של מציאת המקום של כל אחד ואחד במרקם החיים, כי לו קורח היה מכיר את מקומו ושמח בחלקו הרי לא היה נכנס לשטות זו, דתן ואבירם היו שמחים בחלקם גם הם אילו היו יודעים את מקומם, גם שרפתם של מאתיים חמישים נשיאי העדה שהשתוקקו לשרת בקודש, באה מטעות בשיקול הדעת על מקומם הנכון, ההשתוקקות להקטיר קטורת מעל ההשגה הרוחנית שהיו מתאימים לה אכן הרימה את נשמתם למרומים, אך היות והגוף נשאר כאן, נפרדה להם הנשמה מהגוף.

הדברים כמובן נכונים לכל הדורות, כמה מאיתנו מרגישים שלא נמצאים במקומם הנכון? כמה מאיתנו חושבים שאם אני הייתי המנהיג במקום פלוני אלמוני בטח מצב האומה המועצה או הישיבה היה טוב שבעתיים?

הפתרון של הקב"ה הוא ניסוי המטות, הוא בא להוכיח לעם כי לא רק שהכהנים ואהרן נבחרו לכהונת עולם, אלא להסב את תשומת ליבם שמטרת העל היא שכל המטות יפרחו. שכל השבטים יבטאו ויממשו את סגולתם. זהו אשר אבחר בו בלשון עתיד, כל שבט ושבט יפרח בזמן שלו כשיהיה הוא המתאים לפרוח ולהנהיג. ולכן גם נרשמו שמותם על מטותם, כי שמו של אדם מבטא את יעודו. מה מבטאת פריחת כל מטות השבטים בעתיד אחר שהכהונה נתונה עולמית לבני אהרן? אומר רבי אליעזר "אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט." ועוד הוא אמר "אֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נְבִיאִים."(מסכת סוכה כז' ע"ב) נמצא לפי רבי אליעזר שאכן ישנן כוחות מיוחדים בכל אחד מהשבטים שבבוא היום יתרמו את תרומתם לכלל האומה,שינהיגו בכתר מלכות או נבואה, לכן אומרת התורה אשר אבחר בו בעתיד. כל שבט ושבט יפרח בזמן המתאים לכך.

וכך אומר מי השילוח מאיזביצא : ענין המטות שציווה הקב"ה ליקח אחר מעשה קרח, כי מטה רומז על חיים כידוע, דכתיב [זכריה ח',ד'] ואיש משענתו בידו, וציוה הש"י ליקח המטות לרמוז כי לעתיד יראה הש"י לכל אחד ואחד שיגיע לחלקו ומקומו האמיתי בחיים הנצחיים ולא יתאווה לחלק חברו, כי קודם שנתברר לכל אחד חלקו משתוקק לו נחלת חבירו, כמו שהיה מחלוקת קרח שהיה רוצה ומשתוקק לחלק אהרן הכהן, וזה היה ענין המטות שהראה הש"י לכאו"א את מקומו שיש לכאו"א מקום טוב ולא התלוננו על חלק אהרן, ומה שתרגם אונקלוס על "ויראו ויקחו איש מטהו" ואשתמודעי  ולא תרגום וחזי כי ואשתמודעי [הוא כמו שני אחים שלא ראו זה את זה זמן כביר ואחר כן ראו זה את זה והכירו זה את זה, וכן בכאן שהראה השי"ת לכל אחד חלק החיים שלו והכירו אותו יען שכל אחד ראה אותו קודם בואו לעולם הזה] והיינו שהבינו ועמדו על ברור הדבר והכירו עומק שורש כל אחד ואחד, ואף שלא נאמר פריחה רק על מטה אהרן נראה שכל המטות פרחו, רק שעל מטה אהרן נגמל פרותיו, כי חלק אהרן הוא שלימות בעוה"ז בכל מעשה ומעשה ולא שיעשה מעשה שיצרך עוד בירר אח"כ, אבל שאר השבטים אינם כן רק בירורם צריך זמן, אף שנמצא שבטים שיקרותם גדולה מיקרת כהונה כמו שבט יהודא מ"מ השלמתם צריך זמן,(מי השילוח חלק א,פרשת קורח)

למדנו מכאן על הצורך להכיר בחלק שלנו המיוחד לנו, להכיר במטה המיוחד שלנו, אשר הוא חלק החיים שה' הראה לנו לפני שירדנו לעולם הזה, תפקידנו לאהוב את החלק הזה, לחיות בשמחה- וכך לא ניפול לקנאה ותחרות, ולא נשתוקק לחלק של חברינו, כמובן שכך גם לא ננסה להנמיך את האחרים כדי להרגיש שווים,

התוצאה: החיים שלנו ושל כלל העם יהיו הרבה יותר מאושרים.

Settings