בס"ד פרשת בראשית התשפ"ד
לאחר לאחר חטא אדם הראשון, פתאום צץ החשש שהאדם יאכל מעץ החיים, בעקבות זאת אומרת התורה שאדם וחוה גורשו מגן עדן
וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃ וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְ-הֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃
אמנם עץ החיים כן הוזכר לפני החטא, אבל לא נאמר שם מה דינו.
הפסוקים מלמדים אותנו שעץ הדעת גרם מיתה לאדם, לעומתו עץ החיים סגולתו הפוכה מזו-מביא לחיי נצח.
הפרשנים מציעים תשובות שונות מדוע לא נאמר כל ציווי מפורש בנוגע לעץ החיים, יש מציעים שזה היה עץ ללא פירות ולכן מלכתחילא לא חשש הקב"ה שהאדם יאכל ממנו. אולם לאחר האכילה מעץ הדעת ניתן לאדם יכולת להבין ולהשכיל. באמצעות יכולת זו הוא יכול לזהות את סגולת עץ החיים ולאכול ממנו ולכן היה צורך לגרשו מגן עדן.
כיוון אחר המובא בחז"ל, מלכתחילא היה מותר לאדם לאכול מעץ החיים. הלא נאמר לו במפורש, מכל עץ הגן אכל תאכל ובכלל זה גם עץ החיים. וה' לא חשש מאכילה זו אלולא אכל מעץ הדעת, אנו רואים שבהשלמת הגאולה ותיקון העולם אנו נזכה בע"ה לחיי נצח, נזכה לעץ החיים. העניין הוא שהאכילה מעץ הדעת גרמה בעטיה לכניסת היצר הרע להיות חלק מאיתנו ( אמנם עדיין חיצוני לעצמיותנו), ובעקבות זאת הדרך להגמל מהיצר הרע עוברת במיתת האדם. ללא חיסול היצר הרע אין השם רוצה שנזכה לחיי נצח כי הרע חייב לעבור מן העולם, חייב להיות זמני-זו מהותו.
לפי הסבר זה האדם נברא במציאות ביניים לא סגורה, אפשר שיזכה לחיי נצח ואפשר שימות. אם האדם היה אוכל קודם כל מעץ החיים היה זוכה לחיי נצח. ואחרי כן היה יכול גם לאכול מעץ הדעת ולא היה ניזוק. האפשרות השניה אנו יודעים כבר, כי זה מה שקרה.
מה היה אופיה של בחירה זו?
אפשרות ראשונה להבין, זו היתה בחירה ללכת בתמימות ובאמון עם הקב"ה, להישמע להוראות שלו. לומר לעצמו אם ה' אסר עלי את עץ הדעת, זה בטח מה שנכון לי. או לבחון את היותו בעל חופש בחירה, ולראות מה קורה כשלא שומעים בקול ה' יתברך.
אפשרות שניה, זו היתה נקודת בחירה האם לשים במרכז את עץ הדעת או עץ החיים. האם אנו חיים כדי להביא חיים וטוב לעולם, החיים כשליחות. או שמים במרכז את הכיף וההנאה שלנו. למה עץ הדעת מבטא בחירה בכיף ובהנאה? כי דעת זה גם השם ליחסי אישות, כמו "ואדם ידע את חוה אשתו" אמנם גם חיים זה שם ליחסי אישות, "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", אבל ההבדל ביניהם כמו שאמרנו, האם המרכז הינו עצם המעשה או החיים שהוא מביא.
אפשרות שלישית, הבחירה היתה בין החיים לבין המות, ואז התוצאה היתה ישירה מהבחירה. הבוחר בחיים זוכה להם לחיי נצח, והבוחר במות נגזרה עליו מיתה.
כיצד עץ החיים הינו בחירה בחיים זה פשוט. אבל כיצד עץ הדעת מבטא בחירה במות? כמה תשובות בדבר: 1 שימת ההנאה הפרטית שלנו במרכז בהכרח באה על חשבון דברים אחרים, על חשבון טובת העולם, על חשבון הבאת חיים לעולם ואפילו על חשבון הבריאות האישית שלנו.2 עץ הדעת טוב ורע גם אומר לנו בואו ננסה להבין וללמוד גם את הרע. כמובן כדי להלחם בו, אבל עצם העיסוק והלימוד שלו כבר נותנים לרע שביתה בתוכנו.3 עצם הבחירה שלנו נגד רצון השם מרחיקה אותנו ממנו,ממקור החיים שלנו וגוררת אותנו אל המות.
בעצם גם לאחר שגורשנו מגן עדן לא נאסר עלינו לאכול מעץ החיים, כי באמת זה החלום של ה' שאנו נמצא את העץ הזה ונאכל ממנו, אבל הגרוש הביא לזה שזו תהיה עבודה קשה להקיא ולהוקיע את פרי עץ הדעת מתוכנו. קרי לבטל את יצר הרע מתוכנו. את החלקים שאפשר להפוך לטוב להפך לטובה, ואת מה שלא ניתן לזרוק לים.
אנו נמצאים בימים אלו במערכה עקובה מדם בין הבוחרים בעץ החיים לבין הבוחרים בעץ המות. וטובת כל העולם עומדת לנגד עיננו במלחמה זו לא רק טובת ישראל. כל הנשמות הטהורות מקרב עמנו שנהרגו או נרצחו במלחמה זו,אמנם לעת עתה אינן איתנו אבל הן אלו שבחרו בעץ החיים, הן צרורות בצרור החיים והן יקומו בתחיית המתים לחיות חיי נצח מלאי חיים ושמחה.