א וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.   ב לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם.(דברים ד)

בדיבור זה בה משה רבינו ובעצם חותם את התורה, לבל תשתנה. אל תוסיפו על מצוותיה ואל תגרעו ממנה  אפילו נביא א-לוהים אין לו רשות לשנות בתורה דבר, רק הותר לו להורות הוראת שעה, אך בסיומה כללי התורה יחזרו למסלולם הקבוע. 

במבט ראשון זה נראה מפחיד, כיצד תורה קבועה תוכל להתמודד עם שינויי החיים, עם התפתחות העולם. אנו רואים היום שאחת הטענות הכי פופוליסטיות כנגד התורה ונושאיה, היא שהתורה מיושנת. למשל איסור עשיית מלאכה בשבת ובכללו איסור הבערת אש, מקובל על המשכילים שתרם לעולם ליצירת יום המנוחה השבועי, אין חולק על כך שהטיב לעולם, אבל האם לחיצה על מתג החשמל דומה למורכבות הבערת אש שבימי משה רבינו? וכהנה שאלות נוספות. 

האם חוקי המשפט אמורים להשתנות עם הזמן? האם המשפט המוסר והצדק הינם ערכים אנושיים או מוחלטים? ומדוע מצוה משה גם לא לגרוע מהתורה, הרי ברור שמי שגרע ממנה לא קיים מצוותה? לעומת המוסיף שהיה מקום לטעות שאינו מפר את מצות התורה, ולכן ראה משה להזהיר אותו לא להוסיף. הגורע ודאי שמפר התורה? 

אלה למדנו פה לימוד חשוב, כיצד בני אדם מגיעים לגרוע. הדרך עוברת בתוספת. כבר אצל אדם וחוה בגן עדן, הגרעון עבר דרך התוספת על דבר השם, וכך כל ההיסטוריה הגורעים הגדולים התחילו בהכרזה שהם באו רק להוסיף על התורה ולא לגרוע ממנה. כך עובד איתנו יצרנו הרע, אין הוא בא חזיתית לגרוע כי אז לא נקשיב לו. הוא מנסה להוסיף לנו מצוות, הוא אומר שאת פלוני מצוה לשנוא כי...את חברות הביטוח מצוה לגנוב כי...הכלל הוא שהדרך לויתורים עוברת בהידורים!

אמנם יש מקום להידורים אם אינם באים בשם מצות השם, אבל גם אז צריך בדיקה אם אנו לא באים לגרוע במקום אחר בגללם. 

חשוב להתבונן על התמורות בעולם המתרחשות במשך הזמן, באילו מישורים הן? אמנם העולם לא דומה למה שהיה פעם, אבל אלו שינויים חיצוניים, התפתחות טכנולוגית ומדעית. אבל אם נשאל האם טבע האדם השתנה שינוי מהותי, האם תאוותיו ויצריו שונים מהותית מימים קדמונים?! האם ערכים משתנים במשך הזמן, הכוונה צריכים/אמורים להשתנות. ברור לכל בר דעת שצדק, מוסר, יושר וכהנה אינם תחת הזמן.אמנם בני האדם משנים עם הזמן את השקפתם ואולי אף את ערכיהם, אך לא מפני שינוי שחל בערכים, אלה רק שינוי בנו, בהבנתנו וברצוננו.  

אם התורה אותה הנחיל משה לעמנו היתה איזה אוצר חכמה ומוסר אנושי, אזי צו האוסר תוספת או גרעון היה הרסני, היה משאיר את עמנו מאחור לעומת התפתחות העולם כולו. 

אך היה ברור מעל לכל ספק הן למשה רבנו והן לכל ישראל שהתורה א-לוהית, ערכיה מוחלטים, ולכן אינה ברת שינוי . על כן היא תוכל ברבות הימים לאחד את כל יושבי תבל לשפה אחת ומוסר אחד, מה ששום תורה אנושית לא מסוגלת לעשות.