• sv college
  • פליסמארט
  • טויסראס
  • רשת מלונות פתאל
  • מרכז אקדמי
  • פי1000
  • שניים שהם אחד

 

שאלה:

האם אדם יכול לקיים את הפורים יומיים, גם לחגוג את פורים ביום יד' בערי הפרזות וגם לחגוג את שושן פורים בירושלים?

תשובה:

מרן רבי יוסף קארו פסק שההתחייבות במצוות הפורים ביום יד' באדר תלויה ככלל בהמצאות שלנו בבוקרו של יום יד' באדר בערי הפרזות. וכן להיפך פרוז ששהה בבוקרו של יום טו' באדר בכרך(ירושלים לדוגמא) מתחייב במצוות הפורים של שושן פורים.

אולם נחלקו האחרונים בהבנת שיטתו ובפסיקה למעשה האם אדם יכול להתחייב חיוב כפול בשני המקומות, והאם יכול גם להפטר מחיוב בשני המקומות על ידי שינהג להיפך.

הרמ״ע מפאנו פוסק שכן. מי שהיה ביום יד' בערי הפרזות וביום טו' בירושלים יצטרך לקיים את כל מצוות הפורים בשני הימים. וכן להיפך יפטר מכל המצוות אם ישהה ביום יד' בירושלים וביום טו' במקום פרוז.

כף החיים מביא את שיטתו ומקשה עליה. הוא סובר שכל אחד מחויב פעם אחת לחוג את החג, ואכן תלוי היכן הוא היה בפורים. ירושלמי לדוגמא שהיה במקום פרוז ביום יד' וקרא בו את המגילה, קיים את המצוה ושוב אף אם יחזור לירושלים ליום טו', הוא כבר נפטר מהמצוה ביום הקודם. ולהיפך גם לא יתכן לשיטתו שהאדם יפטר מכל מצוות הפורים בשל מעבר מקום.

נראה לומר שהם חלוקים בטעם המצוה. הרמ״ע מפאנו סובר שהחובה היא חובת המקום, מקום ההימצאות שלנו ביום פורים מיצר את ההתחייבות במצוות. ולעומתו כף החיים מבין שזו חובת האדם. אנו מחויבים במצוות הפורים מצד עצמנו. באיזה יום נממש את המחויבות? זה תלוי היכן אנו נשהה ביום יד וביום טו באדר.

מכיוון שיש בזה מחלוקת לכן, לא נכון עושים מי שמתבטלים ממצוות הפורים על ידי ששוהים בירושלים ביום יד' ובפרזות בטו'. ואם במקרה כך היה , בודאי שצריך לקיים את מצוות הפורים באחד מימים אלו.

למעשה:

מי שעשה פורים במקום פרוז ביום יד' ועלה לירושלים ליום טו' , יקיים את מצוות הפורים גם בירושלים אבל יקרא המגילה בלי ברכה מספק. העצה המועדפת שישמע את הברכות ממישהו אחר ויענה אמן. אם הוא בעצמו קורא את המגילה יכול לברך את הברכות בכל מקרה עבור השומעים שטרם יצאו ידי חובה, שהרי הכלל בידינו אדם שמחויב במצוה מסוימת ויצא כבר ידי חובת המצוה יכול לברך ולהוציא אחרים ידי חובתם במצוה מדין ערבות. ויותר טוב שאחד מהאנשים שטרם קיימו את המצוה יברך עבור כולם.

בברכה בעז מלט

שאלה:
מה מברכים על נבטים?
תשובה:
על גידולי קרקע מברכים בורא פרי האדמה. ועל גידולי מים או דברים שאין גידולם באדמה כגון פטריות- שהכל נהיה בדברו. 
והנה הנבטים, הזרעים שבהם בודאי שגדלו בקרקע ומצד זה ברכתם אדמה. אלה שעולה השאלה כשהם נבטו בכלים עם מים והנבט גדל במים האם משתנה ברכתם להיות שהכל. 
לכן יש לחלק: נבטים שהעיקר בהם אלה הזרעים עצמם שהם גדלו בקרקע- דינם נשאר בורא פרי אדמה.
 ואילו נבטים שהנבט הוא כבר העיקר והזרע בטל אליו עליהם, כגון נבטים סיניים ואספסת- יש לברך שהכל נהיה בדברו. 

 

שאלה:

האם די לקנח בנייר טואלט את עצמו לאחר עשיית צרכים בבית הכסא?

 

תשובה:

חכמינו מאוד הפליגו בחובת נקיון הגוף לכל דבר שבקדושה ובמיוחד בנקיון פי הטבעת. עיין שו״ע או״ח סימן עו סעיף ה. וכל צואה הנמצאת על גופו של אדם מעכבת לאמירת קריאת שמע ותפילה. לכן יש לנקות היטב את עצמו לאחר שעשה אדם צרכיו. למעשה נקיון בנייר טואלט בלבד לא מצליח לנקות כל הלכלוך. לכן יש לשטוף את עצמו במים או לנקות במגבונים לחים. או בשעת הדחק כשאין לו אפשרות יכול להרטיב ברוק או מים את נייר הטואלט ולנקות עצמו היטב. 

בברכה בעז מלט

 החשבון עודכן בתאריך כז' אדר א' התשפ"ד

כמה שער מחצית השקל נכון להיום ?
מחצית השקל שוקל 9.6 גרם כסף טהור לדעה המחמירה. 
שער הכסף נכון להיום 24.28 $
זהו שער אונקיה.
לפי שער דולר 3.6 ש"ח 
והיא שוקלת 28.35 גרם
אזי גרם אחד עולה היום כ 3 ₪
מחצית השקל= 30 ₪
בתוספת מע״מ= 35 ₪
 כשאנו נותנים את הכסף לצדקה יש לומר שהיא "זכר למחצית השקל". העיקר כדעה שלא צריך להוסיף מע"מ לחשבון,ומי שרוצה להדר תבוא עליו ברכה.

 

 

שאלה:

מה יעשה כשאין לו במה לנגב ידיו לאחר הנטילה ?

תשובה:

השו״ע פוסק שאם שפך יותר מרביעית מים בבת אחת אין צריך ניגוב. (סימן קנח סעיף יג). ברם רבים מהאחרונים חלקו עליו בזה ומצריכים נגוב. בכל אופן במקום שיש מכשיר יבוש ידים - מועיל ליבש בו. 

ואם אין גם מכשיר כזה אזי יטול או ירחץ ידיו פעם ראשונה יברך על הנטילה וישוב ויטול פעם נוספת את ידיו. מיהו ראוי לא להחזיק בלחם בידיים רטובות. 

במעינות, בנחלים ובים יכול להטביל את ידיו ולא צריך ניגוב לכל הדעות. ומברך לפני שטובל ידיו. נחלקו השו״ע והרמ״א מה מברך. לשו״ע מברך על נטילת ידיים כרגיל וכמוהו נוהגים הספרדים. ולרמ״א מברך על טבילת ידיים כמוהו נוהגים האשכנזים.

 

שאלה:

כמה פעמים צריך לשפוך מים על כל יד בנטילת הידים?

תשובה:

בנטילה של שחרית- צריך ג פעמים על כל יד לסרוגין. 

בנטילה לפני ארוחה- אם הידיים נקיות מספיק מעיקר הדין ליטול פעם אחת על כל יד. לדעת הרמ״א צריך פעמיים על כל יד ברציפות. ורוב הספרדים והחסידים נוהגים כמנהג המקובלים ליטול ג׳ פעמים כל יד ברצף.

שאלה:
בת דודה שלי עשתה סרט לחתונה של אחיה, ורוצה לקחת ממני מוזיקה כי יש לי מלא מנגינות שאספתי, חלק מדיסקים שקניתי. מותר לתת לה לשים שירים של דיסקים שאני קניתי במצגת?
תשובה:
מותר לך, כי אין המצגת למטרות רווח. 

 

שאלה:
האם מותר לעבוד מחר כשאני יכולה שלא לעבוד אבל צריכה כל שקל?
תשובה:
שלום
ההלכה שמותר לעשות מלאכת דבר האבד בתשעה באב כמו בחול המועד. אבל כתב השולחן ערוך שהעושה מלאכה בתשעה באב לא רואה ברכה במלאכה זו. למעשה מותר לך לעבוד, באשר את לחוצה לכסף, אבל ספק אם תרויחי ממנה. 
כל טוב בעז מלט

 

שאלה:

כיצד יש לנהוג בדיני אבלות על אימנו שנפטרה בחודש ניסן ?

 תשובה:

חודש ניסן, אסור בהספד ובתענית.
לכן אנו רואים כאילו הנפטרת ביקשה אותנו לא להספיד אותה. דברי תורה מותרים, וכן לימוד דיני אבלות. 
מהרגע שקמים מהשבעה מסתימים דיני השבעה ועוברים לדיני השלושים. 
אסורים להשתתף במסיבות. אפילו סעודות מצוה. מותר להיות בחופה ולאחריה לצאת. 
כל שלושים לא לובשים בגדים חדשים ונוהגים אף לא מגוהצים. ואבל על אביו או אימו כל השנה לא לובש בגדים חדשים. 
אסור להתגלח ולהסתפר כל שלושים. אבל על אביו ואימו אף לאחר שלושים אסור עד שיגערו בו חבריו.
דין הרגל מבטל שבעה או שלושים. במקרה הנוכחי שסיימתם שבעה לפני הפסח. הרגל מבטל שלושים. ולכן שאר האבלים יתקלחו ויסתפרו כבר בערב החג לכבודו.
אבל על אביו ואימו, ממשיך לנהוג כל יב חודש איסור בגדים חדשים, ושמחות, ואין הרגל מבטל איסורים אלו.
תספורת מותרת לו לאחר שיגערו בו חבריו. וזאת לאחר שלושים יום שלמים. כיוון שכולם נוהגים לא להסתפר בספירה. יש לו לחכות לאחר לג בעומר. 
תועלת לנפטרים:
ברכות. קדישים דברי תורה וצדקה לזכות הנפטרת

 

שאלה:

 

קניתי סיר חדש לפני זמן רב, האם אוכל לבשל בו בחול מועד פסח. ללא טבילה? לא תיכננתי שיבואו אלי אורחים

 

תשובה:

 

הסיר צריך טבילה לפני התחלת השימוש בו, אם הוא מתוצרת חו"ל.

אפשר להטבילו במקוה,מעיין, נחל, ים.

שאלה:

מה החשיבות להתפלל במניין דוקא, מצד ההרגשה האישית, דוקא בתפילה פרטית אני מרגיש יותר התעלות?

 

תשובה:

תפילה במניין זו רק תקנת חכמים. מהתורה די להתפלל ביחיד, ועוד שפעמים רבות מרגישים ביחיד יותר התעלות בתפילה מאשר בצבור. וכיצד מצטרף למניין מי שישן?
אכן תפילה במניין הינה מדרבנן. אבל הם גילו לנו רזים הקימים במציאות העולם. שבכל מניין שכינה שרייה. זו עובדה זו מציאות. גם אם אנו עלא מרגישים אותה. תפילה של עשרה אפילו יהיו עמי ארצות מתקבלת יותר משל צדיק המתפלל ביחיד. נחשפת פה הבטה שונה מהמקובל בעולם ביחס לכוחו של הצבור. הייתי חושב שכדי לזכות לקדושה מוטב לפרוש מהצבור. כי טבעו שהוא מוריד את האדם נמוך. אבל צריך לזכור שעם ישראל נבחר לאחר שהצדיקים היחידים נכשלו בתיקון העולם. האתגר היהודי הוא לתקן את העולם כצבור. על ידי ממלכת כהנים וגוי קדוש. עם ישראל לא יצא ממצרים בגלל הצדיקות הפרטית של האנשים, הרי יצאו ממצרים גם רשעים. עם ישראל נבחר בשל הזהות הלאומית שלו המתאימה לרצון השם. ליעוד של תיקון העולם. על כן לימדונו חז״ל שתפילת הצבור לא חוזרת ריקם. 
ישנה שכינה מיוחדת ששורה רק בצבור. כאשר נמצאים עשרה אנשים באותו מקום, מופיעה השכינה. לכן אמרו חז״ל שיזדרז אדם להיות מהעשרה הראשונים המגיעים לבית הכנסת. להיות ממקבלי השכינה. 
החכמים מדברים על מציאות. על עובדה ממשית , לכן גם הישן מצטרף למניין. הדבר לא תלוי בהכרה של האדם אלה בנוכחותו.