שאלה:

יש לי גינת ירקות בחצר, כמה אני צריך להרחיק בין הגידולים השונים?

תשובה:

בדיני הרחקות של גידולי שדה/גינה יש דין שונה של הרחקה בהתאם לגודל הערוגות. בהלכה ישנם שלוש מדרגות של גודל:

שדה, משר, ערוגה קטנה ממשר. 

שדה- רוחב עשר אמות וחומש ואורך גדול מזה. דהיינו רוחב 5 מטר ואורך יותר מכך. 

משר-רוחב 6 טפחים ואורך יתר מכך. דהיינו  רוחב 48 ס״מ. 

המשך קריאה:  דין כלאי ירקות

 

הרב שלום!

חיפשתי ולא מצאתי- 7 מצוות בני נוח- כולם כותבים שיש איסור גילוי עריות, אבל מה הציווי? לנו זה 'לא תנאף', ואיפה הגויים מצווים? והאם גויה מחוייבת ללבוש צנוע? האם גויות מחויבות לשים כיסוי ראש או רק צנוע בלבוש?

תשובה:

התלמוד דן בזה במסכת סנהדרין נח:

דתניא {בראשית ב-כד} על כן יעזב איש את אביו ואת אמו רבי אליעזר אומר אביו אחות אביו אמו אחות אמו ר''ע אומר אביו אשת אביו אמו אמו ממש {בראשית ב-כד} ודבק ולא בזכר {בראשית ב-כד} באשתו ולא באשת חבירו {בראשית ב-כד} והיו לבשר אחד מי שנעשים בשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד   

אם כן על שאלתך מה המקור בתורה לכך עונה הגמרא: ״ודבק באשתו״

וכך פוסק הרמב״ם בהלכות מלכים פרק ט הלכה ה:

  שש עריות אסורות על בני נח. האם. ואשת האב. ואשת איש. ואחותו מאמו. וזכור. ובהמה. שנאמר (בראשית ב-כד) ''על כן יעזוב איש את אביו'' זו אשת אביו. (בראשית ב-כד) ''ואת אמו'' כמשמעה. (בראשית ב-כד) ''ודבק באשתו'' ולא באשת חבירו. (בראשית ב-כד) ''באשתו'' ולא בזכור. (בראשית ב-כד) ''והיו לבשר אחד'' להוציא בהמה חיה ועוף שאין הוא והם בשר אחד. ונאמר (בראשית כ-יב) ''אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה'':

מעבר לאיסורי העריות אין לגוים איסורי הרחקה, יחוד וכדו'. למרות זאת נאמר שיש צורת לבוש והופעה מינימלית שראויה לכל בן אנוש. והיא הופעה שלא מעוררת יצרים ולא משדרת פריצות. 

בברכה בעז מלט

 

שאלה:

כיצד ניתן לטפל בעשבייה הגדלה בחצר או בגינה בשנת השמיטה?

תשובה:

המלאכות שנאסרו בשמיטה הינן מלאכות לצורך עבודת האדמה. לכן אם מנקש העשבים כדי להכשיר הקרקע לשתילה או זריעה וכדו- אסור. אבל בניקוש העשבייה שנועד למנוע שרפות, נחשים וכדי שיוכל לשבת בחצר מותר בשמיטה. 

סדר העדיפות המומלץ:

1. באמצעות בעל״ח כגון חמורים וכדו׳ שאז איננו עובד כלל בעצמו בקרקע. 

2. על ידי כיסוח במכסחת או חרמש מוטורי שאז אינו מעבד האדמה עצמה רק הצומח עליה. 

3. על ידי ריסוס- מבחינת השמיטה זה פתרון טוב, אלה שאיננו טוב בגלל הרעלים שמשחרר ונזקם האקולוגי. בכל אופן מי שמרסס בכל השנים יכול גם בשמיטה. ואם יש בנמצא ריסוס טבעי שאינו מזיק לסביבה בודאי שזה פתרון טוב. 

4. אפילו במעדר וכדו׳ כאשר ניכר שאיננו עודר לשם עיבוד האדמה. 

אמנם עידור שעושים סביב העצים כדי לעשות ערוגה עגולה כדי להשקות האילן, אם עשה כן גם בשנה קודמת מותר לעשות בשמיטה. 

בברכה בעז מלט

 

שאלה:

האם עובד סופר יכול לתת לחבר או קרוב את כרטיס ההנחות האישי שלו לשימוש?

האם קונה בסופר יכול לפצל קניה למרות שכתוב באותיות קדוש לבנה שאין לפצל קניה?

האם נוסע באוטובוס יכול להעביר את הרב-קו עבור חברו?

האם קונה בסופר יכול לתת לחברו שיעביר בקופה מוצר כלשהו עם העגלה של חברו עבורו כדי לזכות בהנחה כלשהי?

המשך קריאה: לפצל קניה בסופר

שאלה:

 

זה נכון מבחינת ההלכה, שאסור להשתמש בבצל חתוך אחרי שעבר לילה, אלא אם נמרח בשמן?

 

תשובה:

 

נכון אין לאכול בצל מקולף שעבר עליו לילה, אא"כ לא כולו היה מקולף או שמו עליו שמן או מלח וכדו', בצל מבושל או צלוי אין בעיה אם עבר לילה.

שאלה: מה כוונתך באמרך כשיחזור היובל גם דיני עבד עברי יחזרו ? תשובה: ברצוני לומר שאמנם באופן כללי אנו שמחים שהעבדות הולכת ונעלמת מן העולם, אבל מתן עונש של עבדות על פי הקריטריונים של התורה לגנב שהורשע בדין ואין לו שום רכוש ממנו ניתן לשלם את קרן הגניבה, עומד לחזור בעתיד, כאשר היובל יחזור לנהוג. מצות היובל אומרת שכל 49 שנים, מגיעה שנת יובל בה כל העבדים בין שהם רוצים ובין שלא משתחררים, וכן כל הקרקעות שנמכרו במהלך אותם שנים חוזרות לבעליהם,( מלבד בתים בערי חומה) ככתוב בתורה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, ויש בה עוד דינים הדומים לשנת שמיטה. מצות היובל נוהגת רק כשרוב עם ישראל חי בארץ ישראל, ולכן היא עדיין לא נוהגת, ישנם כמה מצוות בתורה שתלויות במצות היובל. הרעיון שאין למכור גנב לעבד אם אין לו את כל הזכויות האמורות להיות על פי התורה לעבדים. חשוב לי עוד להדגיש שמעמדו של האסיר בבית הכלא יותר נמוך משל עבד עברי, המשותף לשניהם שאינם בני חורין, אבל העבד יכול לחיות חיי משפחה נורמאליים עם אשתו וילדיו, הוא פרודוקטיבי, הוא מסתובב בסביבה בריאה מבחינה מוסרית, כך שרבים סיכויו להשתקם.