בס"ד הנפילה של אדם וחווה והתיקון שאנו עובדים עליו כבר אלפי שנים.
פרשת בראשית רב בה הנסתר על הגלוי, הרבה דברים אנו לא מבינים בה, ובכל אופן אנסה בע"ה להוציא ממנה לימוד כפי כוחי, השם ברא העולם ולקראת סיום בריאתו ברא את האדם, נזר הבריאה, לקראת בריאתו אומר ה' "נעשה אדם"[i] בלשון רבים, מיהם אלו שנעשו שותפים בעשיית האדם?
וכותב הבאר מים חיים : והאדם הוא הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה והוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה אשר מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. כי חיות כל הנבראים כל הכלולים בכח גופו מתקבצין אליו בעת עמדו לפני ה' בשיר ושבחה או בתורה ותפילה, ומתקשרין ומתדבקין ועולים על ידו לאל עליון קונה שמים וארץ, ומקבלין שם כל מיני שפע וברכה הראוי להם ויורדים על ידו.[ii]
ואומר מי השילוח:
ויאמר אלקים נעשה אדם. היינו כי מתחילה ברא הש"י את כל הבריות ואחר כך ע"י שהבינו הבריות והכירו חסרונם שאין להם מי שיחבר חיותם אל הש"י, כי ע"י האדם יחוברו כל דברי עולם הזה להש"י כי הוא מעלה את הכל כידוע, שהדומם מכניס כחו בצומח וצומח בחי וחי במדבר והאדם ע"י שיעבוד בכחו את הש"י אז יעלה כל הכחות שקבל מעוה"ז אף כח הדומם, וכאשר ראו הבריות מה שחסר להם אז בכחם פעלו אתערותא לעילא לבריאת האדם. ויאמר אלקים נעשה אדם, היינו שהש"י אמר לכל הבריות שכלם יתנו מכחם ויצטרפו לבריאת האדם למען יהיה לאדם חלק בכלם, בכדי שאם יצטרך האדם לדבר מה יעמדו כלם לעזר לו כי ברעתו ירע להם ג"כ כמו בדור המבול, ובטובתו יוטב גם להם.[iii]
סיכום ביניים: כל הבריאה שותפה בבריאת האדם, ניתנו לו כוחות מיוחדים ועליונות על שאר הבריאה כדי שיקשר את הבריאה לבוראה, כדי שיהיה שותף בתיקון והשלמת הבריאה. ונראה שמכאן גם היה כוחו של אדם הראשון לתת שמות לכל החיות. ולמה ה' לא ברא העולם מושלם? כדי שנוכל להיות שותפים בתיקונו, כך נוכל לאכול מיגיע כפינו ולא רק לחם חסד. נמצא שבריאת עולם לא מושלם הינה יותר מושלמת מבריאת עולם מושלם.
בס״ד לפרשת בראשית התשע״ט
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-ה-ֹוָ-ה אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: {ב} וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל: {ג} וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱ-לֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: {ד} וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: {ה} כִּי יֹדֵעַ אֱ-לֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּא-לֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: {ו} וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: {ז} וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת: {ח} וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְ-ה-ֹוָ-ה אֱ-לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְ-ה-ֹוָ-ה אֱ-לֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: {ט} וַיִּקְרָא יְ-ה-ֹוָ-ה אֱ-לֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: {י} וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא: {יא} וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ:
דבר ידוע הוא שרב הנסתר על הגלוי בפרשת בראשית, אין לה פשט כבשאר התורה. אולם אנו לא פטורים מלנסות לעמוד על ענינה של התורה. אנסה הפעם לעמוד במעט על הפסוקים דלעיל ועניינם.
שאלות רבות עולות מקריאתם:
מיהו נחש זה? נחש היודע לדבר והינו ערום מכל חיית השדה?
איזה מין עץ זה הוא עץ הדעת, ואומרת עליו חוה שהוא נחמד להשכיל? ועוד לאחר האכילה ממנו אכן נפקחו עניהם של אדם וחוה. לאחר האכילה מהעץ הם מבחינים שהם ערומים, וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת אולם למרות החגורות הם מתחבאים מאת השם ועדין מרגישים ערומים? האם יש קשר בין הנחש הערום לבין גילוי היותם ערומים?
אומרת המשנה במסכת אבות פרק חמישי:
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר , וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת , אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:
מה הקשר בין השאלה לתשובה? מדוע מי שמקיים עלם שנברא בעשרה מאמרות יקבל יותר שכר?
גם מה העניין להפרע מן הרשעים, וכי זהו חפץ ה׳ להפרע מהם, הלא אמר ה׳, לא אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחיה?
מהי תכונתו של העץ?
האם תכונתו ללמד דעת ולהבחין בין טוב לבין רע? או אז זו דוקא תכונה טובה.
אבל אם הכוונה שתכונתו לחבר את הטוב והרע ביניהם? זו תכונה שלילית מאוד.
המילה דעת משמשת בשפה העברית גם במובן של הבנה והכרה שכלית, כמו שמשתמע מהפסוק
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם.(בראשית ג, כב).
וגם במובן של חיבור, כמו שאומר הפסוק ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְ-ה-וָ-ה: ״(בראשית ד,א).
אנו רואים בעצם מתגובת ה׳ דלעיל לאכילת אדם וחוה, שצדק הנחש כשאמר לחוה:
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: {ה} כִּי יֹדֵעַ אֱ-לֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּא-לֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:
אמנם צדק רק בחצי דבריו, באמרו והייתם כא-להים ידעי טוב ורע, אבל בענין המות לא צדק, דוקא חטא זה הביא לגזירת המות על בני האדם.
כיצד מתישבים שני המובנים של דעת כפי שראינו, עם אכילת פרי עץ הדעת?