פרשת וירא פותחת בתיאור חם "וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח־הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"
ההמשך מתאר כניסה של מלאכים מחופשים לערבים לאוהל של אברהם,על הכנסת האורחים ועל הבשורה הגדולה שהם מביאים לאברהם ושרה על הילד, בן זכר שיוולד להם, כעת חיה בשנה הבאה. אבל למה חשוב לספר לנו שהיה אז יום חם?
בס"ד לפרשת וירא התשפג
שקר - מפני דרכי שלום.
האם מותר לשקר?
לא.
אבל יש יוצא מן הכלל. לדוגמא פיקוח נפש, וביתר פירוט זה מכונה בחז"ל מותר לשנות מפני דרכי שלום.
אברהם אבינו פעמיים השתמש באמירה לא נכונה, שאישתו שרה אימנו היא אחותו, גם בירידתם למצרים וגם מול אבימלך מלך פלשתים.
בס"ד ערב פרשת וירא.
מדוע בחר השם באברהם אבינו ובזרעו אחריו להיות עם סגולה?
האם זה לא גזעני/ מתנשא לטעון שאנו העם הנבחר?
בפרשת וירא כשהקב"ה בוחר לשתף את אברהם בתוכנית להפוך את סדום ובעצם מזמין ממנו 'ויכוח' הוא אומר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-הוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ-הוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
הסיפור עם סדום ועמורה והפיכתם חושף על הדרך חידוש עצום, אברהם אבינו נהיה כאן שותף של השם בניהול העולם. ולא רק הוא אלא גם צאצאיו אחריו, קרי עם ישראל! פלא גדול!
בס"ד לפרשת וירא התשפ"א
כך פותחת פרשת העקדה:
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱ-לֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
השאלה שאני רוצה להתייחס אליה הינה, מה הלימוד שאנו אמורים לקחת מהסיפור?
בס״ד לפרשת וירא התשע״ט
בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו המכניס אורחים בו בזמן שהשם מדבר איתו. בהמשך הסיפור מתברר שאלו מלאכים שהתחפשו לבני אדם.
וכך פותחת פרשתנו:
{א} וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹ-וָ-ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: {ב} וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: {ג} וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: {ד} יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: {ה} וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
אחת השאלות המרכזיות בסיפור, למי אברהם פונה בפסוק ג׳ האם פונה להשם,? או למלאכים? ואם אליהם אז למי מהם הוא פונה?
בס"ד לפרשת וירא התשע״ח
וַי-ה-וָ-ה, אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ. יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-ה-וָ-ה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְ-ה-וָ-ה עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.
למה השם משתף את אברהם בתוכניתו להפוך את סדום?
מה הוא צריך את אברהם, יועץ מוסרי, ארגוני, תקשורתי?
האם לא נעים לה׳ ממנו? השם צריך את חתימתו?
בס"ד לפרשת וירא התשע״ח
רקע:
אברהם עובר לגור בגרר, ואבימלך מלך גרר לקח את שרה אשת אברהם. השם נגלה אליו בלילה ומזהירו שימיתהו אם יגע בה. אבימלך מחזירה לאברהם עם כסף לריצוי ופיוס על אשר עשה.
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב. טז וּלְשָׂרָה אָמַר, הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ--הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת. יז וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ. יח כִּי-עָצֹר עָצַר יְ-ה-וָ-ה, בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת אַבְרָהָם.
מה פרוש כסות עיניים ?
מאמר לפרשת וירא שנת תשע״ז
בסיומה של הכנסת האורחים שקיים אברהם אבינו בשלושת המלאכים מובא:
{טז} וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם:
{יז} וַי-הֹ-וָ-ה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה:
{יח} וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
{יט} כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-הֹ-וָה- לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ-הֹ-וָ-ה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
מה עושה כאן ההשקפה של המלאכים על סדום? בו בזמן שאברהם הולך עמם לשלחם?
הפסוקים מנמקים מדוע בחר השם לספר לאברהם את שהולך לעשות לסדום, אבל הנימוק צריך הסבר מה הקשר בין הפיכת סדום לבין הנהגות החינוך של אברהם?
בס״ד לפרשת וירא שנת תשועה
{כ} וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ:
{כא} אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם:
{כב} וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל:
{כג} וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם:
{כד} וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה: (פפפ)
שאלות:
1. בשביל מה מספרת לנו התורה את תולדות נחור?
2. אחר הדברים האלה, מה הקשר ביניהם?
3. מה פרוש גם היא ילדה?
בס"ד עש"ק פרשת וירא התשע"ה
כאשר המלאכים מצילים את לוט ומשפחתו מסדום בדקה התשעים לפני המהפכה אומרים לו כך:
{יז} וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה: ( בראשית יט, יז)
מדוע המלאכים צוו על לוט לא להביט לאחוריו?
על דרך הפשט אמרו לו לא להרהר על חתניו שנשארו בעיר ושלא יתמהמה בדרך.
השאלה העולה כאן וכי רק לרשעים ישנן שואות והלא גם הצדיקים חוטפים צרות?
בסיפור מהפכת סדום ועמורה התורה מאריכה לספר על הויכוח בין אברהם אבינו לקב״ה האם להציל את סדום או לא. אבל מה שאין בסיפור התראה לאנשי סדום. מה זכו אנשי נינוה לדוגמא שקיבלו איתות מראש על המהפכה שהולכת להגיע אליהם ואילו אנשי סדום לא קיבלו וישר קיבלו את המהפכה?
התורה מספרת לנו שכאשר באו המלאכים לאברהם ושרה, לאחר שאברהם עשה ברית מילה. בא אחד המלאכים לבשר את שרה על הולדת הילד שהיא עתידה לילד, וכך נאמר:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל. י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן. יג וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה, אֶל-אַבְרָהָם: לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי. יד הֲיִפָּלֵא מֵיְ-ה-וָ-ה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן. {בראשית יח ט-}
אם כן השאלה למה צחקה שרה כבר נשאלה ע״י ה׳. לכאורה התשובה מפורשת בפסוק, שרה צחקה בראותה שפתאום אחרי בלותה היתה לה עדנה, חזר לה אורח כנשים בגיל 89, זו אכן סיבה טובה מאוד לצחוק.
אבל מהי מטרת השאלה? למה שואל ה׳ את אברהם שאלה זו? גם למה משנה ה׳ מדבריה, כשהיא צוחקת היא אומרת ואדני זקן, ואילו בדברי ה׳ לאברהם הוא אומר, ואני זקנתי כביכול ששרה אמרה על עצמה שהיא זקנה?
כיצד זכה לוט להנצל מסדום ועמורה? הרי צדיק גדול הוא כנראה לא היה. בפרשת לך לך מתוארת הפרידה בין לוט ואברם. לוט בוחר לדור בשכונת הרשעים, אומרים חז״ל על שהיו שטופי זימה בחר לו לוט בשכונתם(הוריות י: והובא ברש״י).ועוד אומרים חז״ל כל זמן שהיה הרשע(לוט) עמו(עם אברהם) היה הדיבור(הנבואה) פורש ממנו(רש״י יג, יד).
אם כן הוא פלא כיצד זכה לוט הרשע להנצל ועוד זכה לראות מלאכי א-לוהים. חכמינו אומרים שהוא זכה בזכות אברהם. אבל זה עצמו צריך ביאור, למה שאדם רשע ינצל רק כי הוא אחיין של צדיק?!
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא.(בראשית כא ט)
תלונתה של שרה אמנו מתחילה בראותה את ישמעאל מצחק. ראשית חשוב לשים לב שהוא נקרא בפסוק זה בן הגר המצרית , על שם אימו ומודגש גם ארץ מוצאה- מצרים.
מה עניין מצחק? הפסוק מקצר ולא מבאר פשר צחוקו, ניכרת ההקבלה של צחוקו לעומת ״בני יצחק״ המוזכר מיד בפסוק הבא.