בס"ד לפרשת ויצא התשפ"ב
בפשטות השם נותן מתנות לכל אחד כפי ההשתדלות וההכנה שלו. הוא נותן חכמה ונבואה לחכמים ונותן נבואה למי שהכינו עצמם לכך, למי שמתקן את מידותיו ובמיוחד את מידת הגבורה והענוה. נוסף לזה גם אדם שיש לו ייעוד מיוחד, או שעה שצריכה לכך משפר את סיכויו לקבל נבואה. ואף המקום גורם לליכולת קבלת הנבואה.
בס"ד לפרשת ויצא התשפ"א
יעקב אבינו ביציאתו מארץ ישראל לחרן, פוגע במקום( מקום מיוחד למפגש עם השכינה-הר המוריה או בית אל כפשט הכתוב), מתפלל והולך לישון לא לפני שמניח אבן או שנים עשר אבנים מראשותיו. ואז זוכה לחלום נבואי, לחלום הסולם: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. [1] חלום זה מעורר הרבה מחשבות ושאלות, ביניהן מה מבטא סולם זה ומיהם המלאכים הנעים עליו? אולם אני רוצה להתמקד הפעם בשאלה אחת, מדוע הוא רואה מלאכים עולים ורק אז יורדים ולא להיפך, הלא המלאכים תחנת המוצא שלהם היא בשמים והיינו מצפים שקודם ירדו ורק אז יעלו? דרך שאלה זו גם נוכל לקבל מענה לשאלות האחרות.
בס"ד לפרשת ויצא התש"פ
יעקב אבינו חשב להתחתן עם רחל. משמים גלגלו לו את לבן הרמאי שיחליף לו את רחל בלאה אחותה ובעצם גלגלו לו שתי נשים."כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (מגילת רות)
נשאלת השאלה: למה היה צריך להיות כך? הלא בכל ההיסטוריה אנו עם ישראל, מתמודדים עם נספחיו של הסיבוך. רחל קנאה בלאה אחותה ומתח שרר בין השתים. בהמשך הופיעו המריבות שבין יוסף בנה של רחל לאחיו בני לאה. והגלות למצריים שבאה בעקבות כך. ולמעשה כל ההיסטוריה שלנו מלווה במריבות שבין שני הכוחות האלו באומה. כך שאול המלך שבא מרחל מקנא בדוד צאצאה של לאה. הקנאה הזו משאירה באומה מאבקי כוחות. בהמשך מרד שבע בן בכרי בדוד המלך. ומרד ירבעם ( בית רחל) בן נבט במלכות רחבעם המלך( בית דוד). ולא נעצר פה, כל ההיסטוריה אנו חווים את מאבקי הכוח בתוך האומה. למשל המתח בין בית שמאי ובית הלל. אז למה צריך את המאבקים האלו?
מה המטרה? למה אי אפשר היה משהו הרבה יותר רגוע?
בס״ד לפרשת ויצא התשע״ט
וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה: {ב} וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם: {ג} וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:
הפסוקים מציינים את הרקע להתעוררות יעקב אבינו לשוב לארץ. וזאת לאחר כעשרים שנה בבית לבן ולידת 12 ילדים מארבעת נשותיו.
שאלה ראשונה, מהפסוקים משמע שיעקב לא שב לארץ עד שלא שמע במפורש מאת השם לשוב לארץ, אז מה התועלת בזה ששמע את בני לבן מלכלכים עליו וראה את פני לבן שהשתנו?
ועוד מה טוענים בני לבן, מה ההבדל בין כל אשר לאבינו שיעקב לקח לבין מאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה? וכיצד אפשר בכלל לטעון שיעקב לקח את כל אשר לאבינו, וכי לא נשאר ללבן כלום?
שאלה שלישית מדוע דוקא עכשיו זוכה יעקב לקבל נבואה ישירה מאת השם בהקיץ ולא בחלום הלילה כמו נבואותיו עד כאן?