בפרשת וישב מסופר שנולדו ליהודה בן יעקב שלשה בנים ער, אונן ושלה. יהודה לוקח אישה לער בכורו ושמע תמר. ער היה רע בעיני השם ולכן המית אותו. במה היתה רשעתו? אומרים חז״ל שהוא היה משחית זרעו כי לא רצה שתתעבר תמר ויכחיש יפיה.
יהודה פונה לאונן אחיו שייבם את אשת ער ויקים זרע לאחיו. וגם הוא שיחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו. הוא לא רצה ללדת ילדים שיחשבו כממשיכי אחיו ולא בניו הוא.
{יא} וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ:
ובהמשך מובא:
{יד} וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה:
תמר המתינה זמן רב ושלה גדל בינתיים והיא לא ניתנה לו לאישה. לכן החליטה להפיל את יהודה ברשתה.
מובא בבראשית פרשת וישב:
וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.
מה פרוש בן זקונים?
גם מדוע בפסוקים שלפני כן הוא נקרא יעקב, וכאן באהבתו ליוסף הוא נקרא ישראל?
רש״י פירש שנולד לעת זקנתו. ואמנם כך גם המובן של בן זקונים בשפה המדוברת היום. אבל קצת קשה להסבר זה, יוסף באמת לא הבן האחרון שנולד אלה בנימין. ובין יוסף לאחיו יששכר וזבולון אין כמעט הפרש בשנים, לכן מבאר הרמב״ן אחרת:
מנהג הזקנים שיקחו אחד מבניהם הקטנים להיות עמו לשרתו, והוא נשען על ידו תמיד לא יפרד ממנו, והוא נקרא לו בן זקוניו, בעבור שישרתו לזקוניו, והנה לקח יעקב את יוסף לדבר הזה והיה עמו תמיד...
ואונקלוס תירגם בן זקונים-בר חכים. יוצא לשיטתו שישראל ראה את יוסף כזקן למרות היותו צעיר לימים, וכך מובא גם במדרש שיעקב אבינו מסר ליוסף את החכמות וסתרי התורה שלמד משם ועבר. וכענין זה דרשו את זק״ן ראשי תיבות זה קנה חכמה. לפי הסבר זה יוסף היה יותר חכם משאר אחיו.
האחים בראותם שיעקב אביהם אוהב את יוסף מכל אחיו, הגיעו לשנאה לאחיהם, וכך אומרת התורה:
וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: ( בראשית לז, ד)
ראשית נאמר, עם ישראל הפנים את הסיפור הקשה הזה לדורות וכך אומרת הגמרא:
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים:(מסכת שבת י ע״ב).
הלימוד הפשוט הנלמד לדורות, לא להעדיף בן אחד על פני שאר הילדים. לא לעשות אפלייה בין הילדים, אשר תוצאותיה ר״ל.