וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ. ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה. ה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. ז וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם. ח וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
לכאורה לא מובן מדוע אף אחד מחכמי מצרים לא הצליח לפתור את חלום פרעה. הוא לא נראה כה מסובך?
ענה על שאלה זו מו״ר הרב שרקי, שלחשוב על בצורת בארץ מצרים, זו חשיבה לא נורמאלית. זה לחשוב מחוץ לקופסה. מאז שהמצרים זוכרים את עצמם לא היה כדבר הזה . הנילוס מעולם לא איכזב. דווקא ארץ מצרים השחונה, ברכתה לא תלויה בגשמים. מובן לנו מדוע המצרים עשו מהיאור אליל. בתפיסה שלהם מקור השפע הגשמי הוא גם מקור חיותם. בתפיסה האלילית לא חיפשו את מקור הכל. לא אכפת להם שהיאור לא מחיה ארצות אחרות. לדידם הוא האל של מצרים. יוצא שזה בלתי אפשרי לחשוב על בצורת. זה כמו לחשוב על מותו של האל, זה סוף העולם. אגב כהכנה ליציאת מצרים המכה הראשונה שחטפו המצרים היתה הכאת היאור.