בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ג
'ויגש אליו יהודה' הפרשה מתחילה בדרמה גדולה, יהודה ניגש להתעמת עם יוסף, מבחינתו הוא חייב להחזיר את בנימין הבייתה ,לאבא, ויהי מה. יהודה לא יודע שהוא עומד מול יוסף, המתח באויר עצום, והחשש ממלחמת אחים הוא ממשי ביותר. הסוף הטוב של הסיפור ידוע.
לאחר שהמשפחה התפייסה והשלימה, חוזרת המשפחה לאחדותה בארץ מצרים.
אבל בשלב זה של הסיפור מפתיע מאוד לפגוש את הפסוק הבא : וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל־יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן׃" כעת זה כבר לא היוזמה של יהודה לגשת אל יוסף אלא יעקב הוא זה שמכשיר את יהודה לגשת, אך הדבר צריר בירור, מדוע עכשיו כשהתברר שחלומות יוסף היו נבואיים, ויוסף הוא המשביר לכל ארץ מצרים, והתברר אף שיעקב אבינו צדק שהעדיף את יוסף על פני אחיו,שראה בו את ממשיך דרכו ומנהיג המשפחה.דוקא עכשיו יעקב אבינו מתחיל לגדל את יהודה, לבנות את המנהיגות שלו? הלא יש כבר מנהיג מוכשר, כל אחיו כבר מקבלים את הנהגתו,למה לחולל שינויים במערכת?
בס"ד לפרשת ויגש התשפ"ב
יעקב אבינו שולח את יוסף "וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר…"(בראשית לז,יד). מתי יוסף משלים את המשימה ומשיב לאביו דבר?
מובא בפרשה :מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל־אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל־מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל־תַּעֲמֹד׃(בראשית מה,ט). עברו 22 שנה ויוסף משיב לאביו דבר, אך כיצד דברים אלו של יוסף משלימים את השליחות, האם היותו אדון למצרים עונה לשאלת אביו? וכיצד קריאתו לאביו רדה אלי קשורה למשימה?
מה הרעיון מאחורי התוכנית הכלכלית של יוסף, למה הוא אוסף את כל הכסף של מצרים, ואז את כל המקנה, ואת כל אדמת מצרים ובסוף כולם נהיו עבדים? מה הוא מנסה לעשות?
בס"ד לפרשת ויגש התשפ"א
וַיְלַ
בס״ד לפרשת ויגש התשע״ח
פרשת ויגש פותחת כך:
{יח} וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:
{יט} אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח:
{כ} וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ:
{כא} וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו:
{כב} וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת:
{כג} וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי:
...{לב} כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים:
אנחנו כבר יודעים את המשך הסיפור, ולכן אנו עלולים להתייחס לדברים כאל הצגה ותו לא, אבל יהודה כשניגש לדבר עם יוסף, עוד לא יודע את המשך הסיפור. הוא כן יודע שהוא ערב לבנימין, הוא יודע שאין לו מה לחזור לבית אבא בלי בנימין, הוא ניגש לקרב על חייו, לא רק חייו בעולם הזה, יותר חשוב לו הקרב על חייו בעולם הבא, לכן הוא מוכן להיכנס תחת בנימין להיות עבד ובלבד שבנימין יחזור אל אביו בשלום.