גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב
בס"ד
איזו ברכה קיבל גד, ומה רומז כאן יעקב אבינו?
מובא בחז"ל שיעקב אבינו רצה לגלות לבניו את הקץ ונתכסה ממנו. אפשר להבין שהוא לא הצליח לראות וממילא גם לא גילה, אבל אפשר להבין שיעקב אבינו ראה אבל אמר את דבריו בלשון נסתרת, גילה ולא גילה. מה הכוונה לגלות את הקץ?
מבאר השם משמואל (שנת תרפ"א) היינו מעשים טובים המסוגלים ביותר להביא את הגאולה. דהיינו כיוון שאם זכו ישראל אז הגאולה תוחש, אז חשוב לדעת כיצד נוכל לזרז הגאולה. גם הרב קוק מבאר בסגנון דומה את ענין גילוי הקץ.
ובכן מה הרמז שיעקב אומר לנו בברכת גד?
אבל ראשית הבה ננסה להבין את שמו, גד, מה פירושו?
בס"ד לפרשת ויחי התשפ"א
ביקש לגלות את הקץ.
ברכותיו של יעקב אבינו לבניו פותחות כך:
וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים.[1]
מה רצה כאן יעקב אבינו להגיד לבניו, והאם אכן אמר? מובא בחז"ל:
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.[2]
במדרש רבא מובאות מלבד דעה זו עוד דעות בנושא : רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַפֶּלֶת גּוֹג הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לח, טז): בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ד, א): וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן.[3]
לדעת ריש לקיש שהיא דעת רבנן במדרש, נסתלקה ממנו השכינה ולא גילה את הקץ. יעקב חשש שהסיבה לכך שנמצא פסול בבניו, ולכאורה פלא למה לא תלה יעקב את הסיבה בזה שאין הקב"ה פשוט חפץ לגלות את הקץ, את המסתורין של המלך?
בס"ד לפרשת ויחי התש"פ
כיצד זה שמשפחת ישראל זכתה להתאחד דווקא בגלות בארץ מצרים? וכיצד זה שאת דברי אחרית הימים שאומר לנו יעקב אבינו הוא דווקא אומר שם?
אפשר לומר בפשיטות שנקל לאחד את עם ישראל בגלות. שני ישראלים הנפגשים במדבריות אוסטרליה מיד מתחברים ועוזרים זה לזה בכל מאודם אפילו אם הם משני קצות הקשת הפוליטית/ דתית. אבל בארץ קשה להם להתחבר. על פי כיוון זה נאמר שאכן השבטים התחברו והתאחדו בנכר . בגלות יחסית קל להתאחד. והמשימה שלנו הינה להתחבר כאן בארץ. אחדות של השבטים בארץ עוד לא הושגה באופן מלא במשך כל ההיסטוריה.
בס״ד לפרשת ויחי התשע״ט
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:
בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר :אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל:
שאלות
מה הענין שקורא להם אחים ומדבר על שניהם יחדיו
במיוחד שהמשך הפסוק מתארם שלילית?
מה להם ולחמס, את מי הם חמסו? למה מתכוון יעקב באומרו "בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר"? מיהו האיש ומיהו השור?
בכלל איזו ברכה קבלו פה?