בס"ד ברכתו של בנימין מתוך פרשת השבוע: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׃
מי אתה, שבט בנימין?
בנימין מופיע לראשונה כאחיו הקטן של יוסף, הוא קורא לכל בניו על שם אחיו הגדול, כאשר הדבר מבטא אהבה גדולה שלו ליוסף אחיו. מצד שני דווקא יהודה הוא זה שעורב את הנער, יהודה נכנס לסיכונים עצמיים כדי לודא שבנימין יחזור בשלום לבית אביו. גם לדורות אנו רואים את הקשר המיוחד בין בנימין ליהודה, אפילו כשעשרת השבטים נפרדים מממלכת יהודה, ומעמידים בראשם את יוסף, דווקא בנימין נשאר נאמן ליהודה, והוא ממשיך עם מלכות יהודה לכל הדורות.
בס"ד על חושך ואור בפרשת ויחי התשפ"ג
פרשת ויחי הינה הפרשה היחידה בתורה שאין רווח לפניה. בכל שאר הפרשות יש רווח לפחות של 8 אותיות מהפרשה הקודמת, ואז זו נקראת פרשה סתומה, ובדרך כלל פרשה מתחילה בשורה חדשה וזו נקראת פרשה פתוחה. כאן בפרשה אין אפילו רווח של 8 אותיות. מה בא הדבר ללמדנו? עסקו בזה רבות המדרשים והזהר והפרשנים השונים.
רש"י מביא מהמדרש כותב: לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם; דָּבָר אַחֵר: שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְ"רַ:
הסברים אלו לא ממש מסבירים מדוע אין רווח בינה לבין פרשת ויגש,אלא רואים את הענין שהפרשה סתומה כמסר עתידי בפרשה, לפרוש ראשון מכאן מתחילה תקופת חושך בהיסטוריה שלנו, שתמשך עד ליציאת מצרים. לפרוש שני ברכות השבטים שמברך אותם יעקב אבינו בפרשה יצאו סתומות.
גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב
בס"ד
איזו ברכה קיבל גד, ומה רומז כאן יעקב אבינו?
מובא בחז"ל שיעקב אבינו רצה לגלות לבניו את הקץ ונתכסה ממנו. אפשר להבין שהוא לא הצליח לראות וממילא גם לא גילה, אבל אפשר להבין שיעקב אבינו ראה אבל אמר את דבריו בלשון נסתרת, גילה ולא גילה. מה הכוונה לגלות את הקץ?
מבאר השם משמואל (שנת תרפ"א) היינו מעשים טובים המסוגלים ביותר להביא את הגאולה. דהיינו כיוון שאם זכו ישראל אז הגאולה תוחש, אז חשוב לדעת כיצד נוכל לזרז הגאולה. גם הרב קוק מבאר בסגנון דומה את ענין גילוי הקץ.
ובכן מה הרמז שיעקב אומר לנו בברכת גד?
אבל ראשית הבה ננסה להבין את שמו, גד, מה פירושו?
בס"ד לפרשת ויחי התשפ"א
ביקש לגלות את הקץ.
ברכותיו של יעקב אבינו לבניו פותחות כך:
וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים.[1]
מה רצה כאן יעקב אבינו להגיד לבניו, והאם אכן אמר? מובא בחז"ל:
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.[2]
במדרש רבא מובאות מלבד דעה זו עוד דעות בנושא : רַבִּי סִימוֹן אָמַר מַפֶּלֶת גּוֹג הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לח, טז): בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶרְאָה לָהֶם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מיכה ד, א): וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן.[3]
לדעת ריש לקיש שהיא דעת רבנן במדרש, נסתלקה ממנו השכינה ולא גילה את הקץ. יעקב חשש שהסיבה לכך שנמצא פסול בבניו, ולכאורה פלא למה לא תלה יעקב את הסיבה בזה שאין הקב"ה פשוט חפץ לגלות את הקץ, את המסתורין של המלך?