אם אין תורה אין מדינה, אם אין ארץ אין שכינה!
ראוי להתבונן בקשר בין ארועי י״ז בתמוז וט׳ באב אשר ארעו את אבותינו במדבר, לבין הקורות את עמנו בהם, מאות שנים אחר כך בחורבן הארץ.
י״ז בתמוז היה היום בו ירד משה רבינו מהר סיני ושני לוחות אבנים בידו, והלוחות מעשה א-לוהים המה, והמכתב גם. יום זה היה יכול להיות יום חג, יום קבלת הלוחות, חטאי אבותינו גרמו שלא היינו ראויים להם. בעקבות חטא העגל שיברם משה רבנו תחת ההר, שברי הלוחות הונחו אחר כבוד בארון הברית יחד עם הלוחות השלמים שניתנו יותר מאוחר.
אנו אומרים בהגדה של פסח שאילו לא הוציאנו השם אלו-הינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים. מה פתאום? האם פרעה היה חי לנצח?! האם לא היינו יכולים לצאת בכוחותינו שלנו ממצרים?!