בס"ד
חידוש ההתיישבות בחבל עזה חייב להיות מטרה במלחמה כי:
בס"ד
שורשי העיוורון הישראלי שהביא עלינו את מלחמת היום השמיני - כתב בעז מלט
הערת אזהרה: מאמר זה לא בא לפטור מאחריות "מנהיגים" שהובילו קו רופס כנגד הרוע, שהובילו את היציאה מסיני, מעזה, מלבנון. שהובילו את הסכמי אוסלו האיומים, שהקימו וחימשו את הרשות האש"פית. שהטמיעו בצמרת הצבא קוד אתי מעוות, שהעבירו מידי חודש כסף לגופים תומכי טרור!
המאמר הזה כן מנסה להבין, למה אנחנו היינו מוכנים לבלוע את השקרים הללו, על איזה נטיות נפשיות, איזה רצונות כמוסים השתחררו שגרמו לנו לרצות לקבל אותם, הבירור הזה חשוב כדי שנדע לבחון מחדש את עצמנו האם יש עוד עיוורונות, עוד עיוותים שהשרישו בנו, הוא גם קריטי בנוגע לעתיד שנדע לא לאכול את השקרים שיכינו לנו מעצבי דעת הקהל.
בס"ד
חטופים ושבויים זהו נושא מאוד רגיש בעם ישראל, ולא רק עכשיו מאז ומתמיד היה כך. המוכנות שלנו להשקיע בפדיון שבויים אין לה גבול. באמת אשרינו שזהו העם שלנו שכה חשובה לו החירות של כל אחד ואחת מאיתנו. למה אמרו חז"ל שאין פודים שבויים יותר מכדי דמיהם? כי המציאות ההיסטורית היתה שאנשים היו נותנים סכומי עתק כדי לפדות את השבויים וחכמי ישראל ראו שהדבר מעודד את ארגוני הרשע לחטוף עוד ועוד יהודים ומרושש את הציבור. יש לנו תיאורים היסטוריים שאף לאחר שגזרו זאת יהודים המשיכו ושילמו הון כדי לשחרר את השבויים. לפני כ740 שנה נאסר המהר"ם מרוטנבורג, שהיה גדול הדור בכלא. היהודים אספו סכום כסף גדול לשחררו אבל המהר"ם סירב לכך בטענה שאין פודים שבויים יותר מכדי דמיהם, הוא נשאר בכלא 7 שנים עד למותו ורק לאחר מותו הוא שוחרר מהכלא.
בס"ד
את האמירה הזו אמרו אחי יוסף כשירדו למצרים לשבור אוכל ו"פתאום" העניינים התחילו להסתבך, והם שאלו את עצמם "מה זאת עשה אלוהים לנו". על כל צרה וצרה שנופלת עלינו שומה עלינו לשאול את עצמנו "מה זאת עשה א-לוהים לנו". לא משנה אם זו צרה משמים או מעשה ידי בשר ודם, אפילו כשמדובר במעשה פראי אדם צמאי דם חסרי כל אנושיות. זו שאלה נכונה לכל מאורעות החיים, והיא נכונה וחשובה שבעתיים כשמדובר על מאורעות האומה. בטח ובטח באסון כה גדול כמו זה שפקד אותנו עכשיו.