בס״ד ערב שבת חול המועד פסח תשע״ז
בשבת חול המועד פסח נוהג עם ישראל לקרוא את הפטרת חזון העצמות היבשות של יחזקאל הנביא. זו אולי הנבואה המפורסמת ביותר שלו, בטח אחת הנבואות היותר מעוררות ישנים משנתם:
בס"ד ערב פסח התשע"ז
מה דינה של הכוס החמישית, האם יש חובה לשתותה, מצוה , רשות או איסור? ומה משמעותה?
מצות שתיית ארבע כוסות מוזכרת פעמים רבות במסכת פסחים, אבל היכן מצאנו מצוה לשתות כוס חמישית?
המשנה בריש פרק ערבי פסחים אומרת ״ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין״
( ומשמע מהלשון שאפשר גם יותר).
בהמשך התלמוד מובאת אימרת רבי טרפון ״ת״ר חמישי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי רבי טרפון.״ ( פסחים קי״ח)
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא. וְרַבִּי טַרְפוֹן. שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק. וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל- אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם. רַבּוֹתֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית:
ספור מעשה זה שאנו אומרים בהגדה של פסח צריך התבוננות מה ענינו?
בס"ד חוה"מ פסח התשע"ה
השנה יש לנו יומיים רצופים של שבתון, שביעי של פסח ושבת. יש לכך כמה השלכות שצריך לדעת.
1. אנו נמשיך לאכול כשר לפסח גם בשבת. רק כשעה לאחר יציאת השבת נקנה חזרה את החמץ. ואז גם יתחיל המימונה.
2. יש לעשות ערוב תבשילין ביום חמישי דהיינו לקחת שני אוכלים, נוהגים מצה וביצה קשה, לכוון שיהיו לאכילה בשבת, לברך עליהם ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות ערוב. מטרת ערוב התבשילין לאפשר לנו להמשיך להכין אוכל לשבת גם שישי שהוא שביעי דל פסח.
3. יש להשלים שמו״ת של פרשת שמיני.
4. יש לעשות ביעור מעשרות לפני החג: מעשר עני לעני, מעשר ראשון ללוי, תרומה לכהנים וחילול מעשר שני על פרוטה ולהשליכה מהבית נניח על כפית סוכר נמיס אותה במים ונשפוך בחוץ.
5. כדאי לתת סכום כסף של נניח 100 ש״ח ללוי וכן לעני או ארגון גמ״ח ולכוון שיהיה על חיובי מעשרות שהתחייבנו בשנים האחרונות ולא נתנו.
6. יש לומר בשביעי של פסח נוסח וידוי מעשרות( כמובן אם אכן ביערנו אותם מן הבית)
{יג} וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: {יד} לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: {טו} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:. ( דברים כו)
7. נוהגים לומר בחצות ליל שביעי של פסח את קריעת ים סוף, זהו זמן מוכשר לקריעת כל הימים החוסמים את התפתחותנו. ויש בסידורים תפילות נוספות לזמן זה.
8. יש להדליק נר נשמה לפני החג כדי שממנו ניקח אש להדלקת נרות שבת ושאר צרכים של אש בחג.
בברכת חג שמח בעז מלט
בס"ד חוה"מ פסח התשע"ה
מצד אחד אנו רואים שהשם עשה ניסים גדולים וחסדים עצומים לעם ישראל שלא על פי סדרי הטבע ביציאת מצרים, מצד שני הביא מכות קשות למצרים גם הן שלא ע״פ טבעו של עולם. העולם עבר "רעידת אדמה" והעניין לא מתרכז רק בסדרי ההנהגה בזמן ההוא בלבד, אלה שמאז השתנתה הנהגת השם לכל הדורות. הרב קוק אומר: ״ יציאת ישראל ממצרים, תשאר לעד האביב של כל העולם כולו״. בחירת עם ישראל ע״י בורא העולם ונתינת תורה לעם זה, תפקיד עולמי מכריע יש לה.
עד יציאת מצרים השם הוריד חיים לעולם בלי כמעט דרישות מוסריות מהעולם וכאן מתחילה דרך חדשה, אתם רוצים גשם? תקיימו מצוות.
מצה מרור ופסח. פסח מצה ומרור. מרור מצה ופסח.
בס"ד ערב פסח התשע"ה
אנו מצטטים בליל הסדר את דברי ר׳ גמליאל:
רבן גמליאל היה אומר- כל שלא אמר שלושה אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן:
פסח, מצה ומרור.
אחר כך כשאנו ניגשים למעשה אנו קודם מברכים ואוכלים את המצה, אחריה את המרור ובסוף את הפסח( היום איננו אוכלים אותו, אבל לזכרו אוכלים את האפיקומן).
ואילו הסדר הכרונולוגי ההיסטורי בודאי היה שונה משתי הגרסאות שהרי המרור העוסק בשעבוד שהיה במצרים הוא הראשון לפני המצה והפסח. מה פשר שינויי הסדר הללו ועוד בליל שנקרא ליל הסדר? זהו הסדר ?
מה ה׳ רוצה מאיתנו עכשיו? מה היה הנסיון לישראל טרם חציית ים סוף?
יצאנו ממצרים והלכנו אחריו לכוון המדבר, באיזה שלב הוא הורה לנו לנוע חזרה ולחנות על הים. בינתיים המצרים רדפו אחרינו והשיגו אותנו. המצרים מחד והים מאידך!
אז מה היה הנסיון כאן?
כידוע כל יציאת מצרים היתה בניסים גדולים השוברים סדרי טבע, אולם יש הבדל בין היציאה בחג הראשון לקריעת ים סוף בחג שני, ה׳ הוציאנו ממצרים בחסד גדול, אבל רצה לטובתנו שקריעת הים כבר תעשה במידת מה בזכותנו. הוא לא ציפה מאיתנו לצאת להלחם במצרים ולא להתפלל. הוא כן רצה שניסע לכוון הים, מדוע?
הנסיעה לכוון הים, הכשירה אותנו להאמין שברצונו יתברך גם הים יבקע לשניים, להכיר שאין שום כח בטבע היכול לעמוד נגד רצונו יתברך. לכן גם לא רצה שנצא להלחם במצרים, כי אז היינו חושבים שאנחנו ניצחנו כביכול.
גם היום אנו צריכים להכשיר את ליבנו להתכונן לקריעת הים שתהיה לנו. לחזרת הנהגת הנס והנבואה. לשם כך ה׳ מתכנן להביא לנו אויב בדומה לפרעה, בדרך הטבע לא ימצא לנו פתרון והאתגר שלנו יהיה לצפות לנס על טבעי.
בברכה בעז מלט
חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.
כך אנו אומרים בהגדה של פסח וכך גם מובא בתלמוד במסכת פסחים (דף קטז:): "רבן גמליאל היה אומר ...בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
הראיה שרבן גמליאל מביא לדבריו הינה חזקה, שכן הפסוק עוסק בשאלת הבן בארץ ישראל ובודאי שאביו לא יצא בעצמו ממצרים, ולמרות זאת הוא אומר בצאתי ממצרים.
אז כיצד זה יתכן? כיצד יכול אדם לומר בליל הסדר לבנו שהוא יצא ממצרים?
אז הגיעו בני ישראל להתרגשות שיא של כל הזמנים. כל הגברים שרו יחד עם משה רבנו את שירת הים. ובשירם הם כבר הגיעו לארץ הנכספת. הם ראו את בהלת כל שונאי ישראל, תפול עליהם אימתה ופחד. הם אף ראו את בית המקדש, וכולו שמימי מעשה אלוהי. הם אפילו הגיעו ברוממות רוחם לתחיית המתים שתהיה לעתיד לבוא.
והנשים אשר ראו את הנולד, דאגו כבר מראש לתופים. והן יצאו בשירים ובמחולות. הן התרוממו מעל הקרקע הזמנית המוגבלת, והתנשאו אל על. לא היה כזה רגע בכל ההיסטוריה כולה.
כיצד הם הגיעו לזה. מה היו התנאים שהכשירו את הלבבות לכך?
הפיוט חד גדיא, שבו אנו חותמים את ליל הסדר, היווה מקור השראה לפרושים שונים ומענינים במשך הדורות אשר ניסו לעמוד על מסרו ורעיונו.
תחילה אביא את תמצית הפיוט, והוא הבית האחרון שלו:
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָוֶת . ובא הקדוש ברוך הוא והרג את מלאך המוות
דְשָחַט לַשּׁוֹחֵט . דְשָחַט לְתוֹרָא . שהרג את השוחט, ששחט את השור
דְשָתָה לְמַיָא. דְכָבָא לְנוּרָא דְשָרַף לְחוּטְרָא . ששתה את המים, שכיבו את האש, ששרפה את המקל
דְהִכָה לְכַלְבָא דְנָשַך לְשׁוּנְרָא . שהכה את הכלב, שנשך את החתול
דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזָבִין אַבָא בִתְרֵי זוּזֵי. שאכל את הגדי, שקנה אבא בשני זוזים
חַד גַדְיָא. חַד גַדְיָא.
להכין לליל הסדר:
-להכין כוח- ללכת לנוח בצהרים לפני הסדר.
-כמות יין/מיץ ענבים -לפי בקבוק לכל סועד.
-כוסות או גביעים לכל סועד בנפח של 86 סמ״ק ומעלה, עדיף גם לא גדולות מידי.
-מצות שמורות לפי 5 מצות לכל סועד.
נוהגים לקחת 3 מצות שמורות עבודת יד לקערת הסדר. או לפחות מצות מכונה שמורות.
-ביצה צלויה-אפשר לבשלה ואחר כך לצלותה קמעה- זכר לקרבן חגיגה.
-כרפס- המנהג העיקרי לקחת סלרי, ויש נוהגים תפו"א או גזר. אבל אפשר כל פרי אדמה חוץ ממרור.
מה פרוש הביטוי הזה, ליל שימורים?
הרשב״ם (נכדו של רש״י) מבאר הלשון על פי הפסוק בספר בראשית. ״ ואביו שמר את הדבר״. המדבר על יעקב אבינו לאחר חלום יוסף. הוא חיכה לראות כיצד יתממש חלומו של יוסף.
כך כאן, הקב״ה היה מצפה מימות האבות ליום הזה, להוציא את בניו ממצרים. גם רש״י פירש בדרך דומה.
אבל נחלקו ביניהם רש״י ורשב״ם כיצד להסביר את הפעם השניה שמופיע ליל שימורים בפסוק.
שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
לדעת הרשב״ם פרושו זהה לקודמו. עם ישראל לדורותיו מצפה ומחכה ליל הסדר.
אבל רש״י לעומתו מפרש שימורים, כמו קופסת שימורים. לילה זה הינו משומר מן המזיקים. ניתן משמים כוח שמירה מיוחד בלילה זה לעם ישראל לכל הדורות. כמו שבמצרים ה׳ לא נתן למזיק לבוא לבתי ישראל.
האם אנו מוצאים עדויות הסטוריות לכך שלילה זה, בעל כוח שמירה מיוחד לישראל?
רבי יהודה היה נותן בהם סימנים. דצ"כ עד"ש באח"ב
צריך להתבונן מה בא רבי יהודה לחדש לנו, הרי בסך הכל הוא לקח אות ראשונה מכל מכה ? ולמה מסדרי ההגדה הדגישו את הסימנים שלו?
מה באו חכמי ההגדה ללמדנו? מה היתה ההוא אמינא?
נראה לומר שההוא אמינא היתה, שמי שכבר מכיר את הסיפור, פטור מלספר את סיפור יציאת מצרים. הרי הוא כבר יודע את הדברים.
אם כן אנו צריכים להבין מה החשיבות בסיפור יציאת מצרים.שמצריך גם את החכמים לעסוק בו.
אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. עולה השאלה מדוע הם מסודרים בסדר זה, וכיצד התורה נותנת לכל אחד מהם את התשובה המתאימה לו?