בס"ד ערב פסח התשפ"א.
אמנם שם המאמר מאוד יומרני וכבר אמרו חכמינו שתפח רוחם של מחשבי קיצים, וגם אני לא ממש יכול לענות על השאלה תשובה מדויקת, ובכל זאת, למה נכון לדעתי לעסוק בזה? כי בראש ובראשונה יש סדר במציאות ויש תכנית א-לוהית לגאולה ועלינו ללמדה ולהבינה.
בס"ד ערב פסח התשפ"א
אנו מצווים בפסח "והגדת לבנך"[1], הילדים תופסים מקום מרכזי מאוד בהגדה. גם לילד שבתוכנו אנו צריכים להגיד, צריכים לדבר איתו. בארבעת הבנים האחרון החביב הוא זה שאינו יודע לשאול, הוא יותר תמים מהתם, הוא אפילו לא שואל. מובא בחז"ל שפסח הינו החג של העבר, שבועות של ההווה וסוכות של העתיד. בפסח אנו מתחברים למי שגאל את ישראל. בשבועות לנותן התורה ובסוכות למי שיקים לנו את סוכת דוד הנופלת ויושיבנו בסוכת הלוויתן. אז מפסח התקדמנו לשבועות וכן משבועות לסוכות. אז למה מסוכות לרדת ולחזור חזרה לפסח, לעבר?
בס"ד ערב שבת חול המועד פסח התש"פ
אנו נקרא השבת בע"ה את נבואת יחזקאל הנביא על תחיית העצמות היבשות.
• כבר כתבתי בעבר מאמר על הנושא (חזון העצמות היבשות) והפעם ברצוני לגעת בשאלה אחת לגביו,
מדוע דווקא בשבת חול המועד פסח אנו קוראים אותה?
בס"ד לפרשת צו שבת הגדול התש"פ
אנו נקרא השבת (ביחיד לצערנו) את ההפטרה מאחרון הנביאים הלא הוא מלאכי. בה מלאכי הנביא מסיים את דבריו בפסוקים אלו.
זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃
הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ שֹׁלֵ֣חַ לָכֶ֔ם אֵ֖ת אֵלִיָּ֣ה הַנָּבִ֑יא לִפְנֵ֗י בּ֚וֹא י֣וֹם יְ-הוָ֔ה הַגָּד֖וֹל וְהַנּוֹרָֽא׃
וְהֵשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ חֵֽרֶם׃
ברצוני לשאול כמה שאלות: למה דוקא אליה הנביא נבחר למשימה? למה אנו קוראים הפטרה זו בשבת הגדול? מה הכוונה שישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם? ומה הפחד הנשמע בפסוקים אלו?