בס״ד חול המועד פסח התשע״ט
אנו מצווים מהתורה לאכול מצות בחג הפסח שהינו חג האביב. בשאר השנה אין לנו כל איסור באכילת חמץ ושאור. המסר העולה כאן שההתחלה מאוד חשובה, יש להקפיד שבהתחלה לא יהיה מעורב החמץ, שהמניע יהיה טהור. החמץ בדרך כלל מתואר כמבטא את היצר הרע, במיוחד את הגאווה המתפיחה את האני לכלל אגו. על פי זה מובן שההתחלות מאוד חשובות וצריכות שמירה יתירה ובהמשך אפשר לשחרר קצת את הרסן מול היצר.
בבית המקדש במשך כל השנה כולה אנו מצווים להקפיד על איסור חמץ בכל המנחות מלבד מנחת הביכורים של שבועות ומנחת התודה של מי שנגמל מצרה. המסר העולה מדין זה, שתמיד יש להתרחק מהיצר הרע והגאווה בייחוד, אמנם בתור מנחת ביכורים, בתור התחלה, יש עדין מקום להשתמש ביצר הרע. למשל לומר לילד כדאי לך ללמוד תורה כי אז כולם יכבדו אותך, אולם בהמשך הדרך לומר לו שלא נכון לעבוד את השם על מנת לקבל פרס כזה או אחר.
יוצא לכאורה סתירה, מחד המצה מתאימה לתחילת הדרך, ואילו ההמשך כבר כולל את היצר. מאידך יש מקום לעבודה שלא לשמה, עבודה עם היצרים דוקא בהתחלה והמצה הינה הסוף, היעד?
בס"ד הדרך לחרות ערב פסח התשע"ט
אנו מתקרבים לחג הפסח שהינו גם חג החרות וזו הזדמנות להתבוננות מהי חרות אמיתית וכיצד נוכל להשיגה או לפחות להתקדם אליה?
ראשית, אפתח ואומר שבתפיסה היהודית החרות לא תלויה רק בשינוי התודעה שלנו, אנו בפסח מודים ומשבחים את השם שגאלנו לחרות, ואילו לא הוציאנו מעבדות לחרות הרי שלא היינו מגיעים לכך בעצמנו. אבל מכיוון שהוא כבר גאלנו ובטח רוצה לתת לנו ברכה עד בלי די, וכל שפע וחרות שאינינו מקבלים עדין, עלינו לבחון את עצמנו במה אנו מעכבים את עצמנו מלהתקדם. לכן ברור שאם חפצי חרות אנחנו, שומה עלינו קודם כל להתפלל ולבקש מאת השם אותה.
בס"ד חוה"מ פסח תשע"ח
השנה יש לנו יומיים רצופים של שבתון, שביעי של פסח ושבת. יש לכך כמה השלכות שצריך לדעת.
1. אנו נמשיך לאכול כשר לפסח גם בשבת. רק כשעה לאחר יציאת השבת נקנה חזרה את החמץ. ואז גם יתחיל המימונה.
2. יש לעשות ערוב תבשילין ביום חמישי דהיינו לקחת שני אוכלים, נוהגים מצה וביצה קשה, לכוון שיהיו לאכילה בשבת, לברך עליהם: ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות ערוב. מטרת ערוב התבשילין לאפשר לנו להמשיך להכין אוכל לשבת גם ביום שישי שהוא שביעי של פסח. הרעיון הוא כזה: קדושת השבת חשובה מקדושת החג וקשה להכין את כל מאכלי השבת לפני החג, בהנחת הערוב אנו אומרים שהתחלנו להכין צרכי השבת עוד לפני החג ואנו "מערבים" את ההכנות לשבת עם אלו של החג ובכך אנו יכולים להמשיך ולהכין גם בחג את האוכלים לצורך שבת.
3. יש להשלים שמו״ת של פרשת שמיני.
4. נוהגים לומר בחצות ליל שביעי של פסח, דהיינו היום בלילה (24:40) את קריעת ים סוף, זהו זמן מוכשר לקריעת כל הימים החוסמים את התפתחותנו. ויש בסידורים תפילות נוספות לזמן זה.
8. יש להדליק נר נשמה לפני החג כדי שממנו ניקח אש להדלקת נרות שבת ושאר צרכים של אש בחג.
בברכת חג שמח בעז מלט
בס״ד חול המועד פסח התשע״ח
אנחנו רגילים לראות בימי החול ימים פחותים במעלתם וקדושתם מימי השבתות והחגים. אמנם גם בזה יש מקום להתבונן אבל ברצוני הפעם להתמקד בימי חול המועד.
אלו ימים מיוחדים שבהם אנו לא מצווים לעסוק בעסקינו ופרנסתנו, למעט מלאכת דבר האבד, דהיינו מלאכות שאם לא נעשם אזי נפסיד כסף ופרנסה. עוד אמרו חכמינו שהעושה מלאכה בחול המועד לא רואה ממנה ברכה, אזי למה לעסוק אם לא תגיע מכך תועלת?