בס"ד ערב יוה"כ שנת תשוע"ה
בתפילת יוה״כ ב״ כל נדרי״ אנו מתירים להתפלל עם העבריינים. למה דוקא ביוה״כ אנו מתירים זאת. האם בשאר הזמן אנו אוסרים להתפלל עמם? ולמה בראש השנה לא אומרים זאת?
ישנה בדיחה שבראש השנה כל העבריינים הצטרפו לברסלב ונסעו לאומן, לכן אין צורך להתיר התפילה איתם. טוב זו רק בדיחה.
האדם אחראי על מעשיו- אנו מבינים ושמחים בזה. כי השם מחשיב אותנו ומאמין בנו.
השם לא וותרן- אנו גם מבינים, אחרת העולם ככלל ואנו בפרט לא יגיע לייעודו.
השם אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד- אנו גם מבינים, הוא לא רוצה לוותר לנו אבל הוא רוצב שנצליח ומוכן להתאזר בסבלנות איתנו. גם מוכן לסלוח לנו בראותו ששבנו מדרכינו הרעים, וכבר התחלנו חיים חדשים.
אבל כיצד יכול כהן גדול בעבודת יום הכיפורים לפני ולפנים לבטל ולכפר על חטאי היחידים? אמנם על חטאים חמורים לא די בעבודת כה״ג ויש צורך גם בתשובת היחיד, אבל כיצד זה שאדם אחד גדול ככל שיהיה מסדר את העניינים לכל ההמונים? ובמה זה שונה מאמונת הנוצרים הסבורים שהשם מוותר גם לאינם שבים בתשובה?
ערב יום כיפור
מצוה להרבות באכילה ואנו מקבלים שכר על האכילה כמו על הצום.
מנהג כפרות- יש נוהגים לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה לומר עליהם נוסח הכפרות ולתת אותם או שוים לעניים.
ויותר טוב לעשות הכפרות על כסף בשוי של תרנגול לכל בן בית ולתנו לצדקה.
טבילה במקוה-נוהגים לטבול במקוה בערב יום כיפור. ומותר אף לאבלים לטבול/לרחוץ לפני החג כי יום כיפור מבטל שבעה.
פיוס חברו-מצוה לבקש סליחה ממי שפגענו בו, בכלל זה מבני הזוג ומההורים. ומצוה על הנפגע לסלוח ולא להקפיד. לעיתים אין לנו אפשרות לבקש סליחה או איננו זוכרים כלל שפגענו, העצה לזה לקבל על עצמנו לסלוח לכל מי שפגע בנו, וה׳ יתן בלב מי שפגענו בו גם לסלוח לנו.