מסופר בפרשת שמות:
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
מהי אותה עבודת פרך שהעבידו מצרים את אבותינו?
מדוע עם ישראל היה צריך להוולד דוקא במצרים,ארץ שהייתה מקולקלת מאוד בעריות,כמו שאנו רואים גם בפגישת אברהם אבינו עם המצרים וגם בנסיון של יוסף עם אשת פוטיפר.האם יש קשר בין ערות מצרים לבין הריבוי המדהים של בנ"י במצרים?
אנו מוצאים תופעה מפתיעה בתאור פרשת שמות, " וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל: ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך"(שמות,א,יא)
המצרים פועלים לדיכוי בני ישראל, מטילים עליהם מיסים ועבדות, ומקבלים תופעה הפוכה, עם ישראל דווקא מתרבה. ואז התגובה המצרית " ויקצו מפני בני ישראל" מפרש רש"י שהמצרים קצו בחייהם, כמו מאסו בחייהם.מדוע כך הגיבו?
כאשר רבונו של עולם מצווה על משה רבנו לרדת למצרים להוציא את בנ״י, משה חושש שהם לא יאמינו לו, הוא כבר שנים רבות לא גר איתם במצרים, ואין הם מכירים בגדלותו ואף אם היו מכירים בגדלותו, עדיין מנקר הספק, האם ה׳ הוא שולחו.
שמות פרק ד
א וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: כִּי יֹאמְרוּ, לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ יְ-ה-וָ-ה.
ב וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְ-ה-וָ-ה, מזה (מַה-זֶּה) בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר, מַטֶּה.
ג וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ; וַיָּנָס מֹשֶׁה, מִפָּנָיו.
ד וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה, אֶל-מֹשֶׁה, שְׁלַח יָדְךָ, וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ, וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ.
ה לְמַעַן יַאֲמִינוּ, כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
ו וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לוֹ עוֹד, הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, וַיָּבֵא יָדוֹ, בְּחֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג.
ז וַיֹּאמֶר, הָשֵׁב יָדְךָ אֶל-חֵיקֶךָ, וַיָּשֶׁב יָדוֹ, אֶל-חֵיקוֹ; וַיּוֹצִאָהּ, מֵחֵיקוֹ, וְהִנֵּה-שָׁבָה, כִּבְשָׂרוֹ.
ח וְהָיָה, אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ, לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן--וְהֶאֱמִינוּ, לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן.
ט וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ--וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר, וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה; וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן-הַיְאֹר, וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת.
משה חושש שלא יאמינו, לא ישמעו לו, ויאמרו לא נראה אליך השם.
כנגד זה השם נותן לו שלוש אותות:
1. המטה שנהפך לנחש וחוזר להיות מטה.
2. ידו של משה שנהפכת למצורעת וחוזרת לבריאותה.
3. מימי היאור שנהפכים לדם בפגישתם עם הארץ.
מה תפקיד אותות אלו, כיצד הם עונים לחששות משה, מה הם רומזים?