בס״ד ערב שבת קודש פרשת בא התשע"ט
מספר שאלות עולות מהכתוב, נציין חלק מהם
איך התרחש החושך הזה? כיצד זה שלמצרים היה חושך ולישראל היה אור במושבותם?
חז״ל אמרים שהאור ליווה את ישראל בכל מקום שהלכו בו, גם כשנכנסו לבתי המצרים. והחושך ליוה את המצרים אפילו אם הדליקו נרות, או עברי נכנס לביתם, כיצד התרחשה התופעה הזאת? או אשאל אחרת, אם היינו יכולים לבצע צילום לוין של ארץ מצרים בזמן מכת החושך, היינו רואים את הארץ או לא?
בכתוב נאמר:
״וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ: וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר במושבתם״:
נקודה מעניינת נוספת,
הפסוק אומר ״על השמים״ כביכול משה עומד מעל השמים, האם יש לכך משמעות מיוחדת?
לפרשת בא התשע״ח
במסגרת ההכנות ליציאה ממצרים מובא בפרשתנו בפרק יא :
{ב} דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב:
{ג} וַיִּתֵּן יְ-ה-וָֹ-ה אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם: (ס)
בפסוקים אלו השם פונה למשה ומבקש ממנו שיבקש מהעם לשאול כלים יקרים מהמצרים.
לאיזו מטרה השם נתן את חן העם בעיני מצרים?
מדוע באמצע הפסוק מדגיש הפסוק שאף משה גדול מאוד בארץ מצרים?
והפסוק חותם ״ובעיני העם״, באיזה עם מדובר, העם העברי או המצרי?
אם תאמר העברי, כי זהו העם המדובר בפסוק, מה קשור לכאן?
האם העם נענה לקריאה ושאל מהמצרים את הכלים?
וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם
בס"ד מאמר לפרשת השבוע פרשת בא
כך חותמת פרשתנו את דברה. פסוק זה גם חותם את פרשיית "קדש לי כל בכור" שהיא אחת מארבעת פרשיות התפילין. פרשייה זו מלמדת אותנו את פשרה של קדושת הבכורה, בכורי ישראל התקדשו לה' בזמן מכת בכורות, ואף בכורי הבהמות הכשרות והחמורים. למעשה קדושה זו הנקראת גם קדושת הראשית נחשפה לראשונה בהיסטוריה כאן בזמן יצ"מ. כאמור פסוקנו חותם את הפרשייה ובעצם אומר שגם התפילין משמשות להזכירנו את נפלאות יצ"מ.
חז"ל לומדים מהלשון " יָדְכָה" שהמצוה להניח את התפילין של יד על היד הכהה, שהיא בדרך כלל יד שמאל. אבל לכאורה קשה לקבל שהכוונה ליד הכהה בה בזמן שהפסוק אומר " כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְ-ה-וָֹ-ה מִמִּצְרָיִם"?
מאמר לפרשת בא שנת תשוע"ה
השאלת הכלים ממצרים מוזכרת במקרא שלוש פעמים:
- 1)בפרשת שמות במעמד הסנה טרם הלך משה להוציא את ישראל ממצרים ( שמות ג, כא-כב) מובא:
{כא} וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם:
{כב} וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם:
- 2)בפרשת בא באמצע המפגש האחרון בין משה לפרעה טרם בואה של מכת בכורות משה מקבל נבואה(יא,ב-ג)
ובה מתבקש לבקש מהעם לנצל את מצרים.
{ב} דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב:
{ג} וַיִּתֵּן יְ-ה-וָֹ-ה אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם:
3) ובפעם השלישית בתיאור היציאה ממצרים (יב, לה-לו) מתואר הביצוע של בקשה זו:
{לה} וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת:
{לו} וַ-י-הֹ-וָ-ה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם:
ככלל אנו רואים כאן שהיה חשוב לה׳ שהעם ישאלו מהמצרים כלי כסף, זהב ובגדים.