בס"ד ח' בשבט התשע"ד
בני ישראל יוצאים ממצרים ביד רמה, יוצאים לדרך חדשה, הרחבת הלב והתרוממות הרוח היו מנת חלקם בצאתם ממצרים , ומלוה אותם עמוד האש בלילה ועמוד הענן יומם. אך לאחר כמה ימים הם מגלים שפרעה רודף אחריהם, כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו, ואם לא די בכך כיוון ההליכה של מחנה ישראל קיבל תפנית מדאיגה והמסע מתקרב לחופי ים סוף.
וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְ-ה-וָ-ה:
הסיפור מובן והצעקה גם מובנת, אבל ה׳ לא היה מרוצה מהצעקה. ואומר: וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.
מה ה׳ רוצה? למה לא לצעוק?
בפרשת בשלח אנו פוגשים בתובנה פשוטה אבל מדהימה.
החלשים צפויים לטרוח ולהתיגע יותר בחייהם, מאשר החזקים.
כשם שהרודפים אחר התענוגות, צפויים להנות פחות בחייהם.
וכשם שהעניים צפויים לשלם יותר מהעשירים.
ד וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.
ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.(שמות טז ד)
שאלות:
1. מהו מן זה?
2. מהו הנסיון עליו מדבר השם?
3.כיצד ידעו בני ישראל, לאסוף כמות כפולה היום השישי?
4. חז״ל אומרים שלא ניתנה תורה אלה לאוכלי המן, כיצד המן קשור למתן התורה?
5. מה משמעות טעימת איזה טעם שרוצים במן?
כאשר ישראל חנו על ים סוף, הם התחלקו לארבע כתות, ובאלו אנו מבחינים בארבע צורות בריחה מהתמודדות.את כל הכתות השם דוחה, ומדריך אותם כיצד להתמודד.
כאשר ישראל חנו על ים סוף, הם התחלקו לארבע כתות, מהם אמרו נחזור למצרים , מהם אמרו נצא להלחם, מהם אמרו נצעק אל השם, ומהם אמרו נקפוץ למים. ריבונו של עולם דחה את כל הכתות, לאומרים נחזור למצרים אמר " לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". לאומרים נקפוץ לים, אמר התייצבו וראו את ישועת השם. לאומרים נצא להלחם , ענה השם ילחם לכם. ולאומרים נצעק אל השם, אמר מה תצעק אלי, דבר את בני ישראל ויסעו.