בס"ד
לפרשת פקודי התשפ"ד
אין הרבה פרשנים או פירושים בפרשת פקודי וגם לא בויקהל, מדוע נגרעת נחלתן של פרשת חשובות אלו, המספרים באופן מעשי על בניית המשכן? היות והפירושים כבר נאמרו בשלב של הציווי על כלי המשכן, על בגדי הכהנים ועל המשכן עצמו, נקודת העניין בפרשות אלו היא דווקא החדשות, הפערים והחידושים שנחשפים במהלך הביצוע ובאופן שונה מאיך שזה היה נראה בשלב הציווי.
בס"ד לפרשת פקודי התשפ"ב
זוהי הפרשה החמישית ברציפות שעוסקת בבניית המשכן, ומשלימה את הנושא. כבר שמה מעיד על ענינה, פקודי המשכן, יש לשורש פקד מובנים רבים בעברית וביניהם: צִוָּה, מָנָה, מִנָּה, זָכַר, בִּקֵּר. נראה שהמכנה המשותף לכולם הוא ארגון סידור והורדת הדברים לביצוע. אכן הפרשה מתארת ומסכמת את מלאכת הביצוע של המשכן, מסכמת את תרומות הזהב הכסף והנחושת, הכנת האדנים מהכסף והנחושת, את הכנת בגדי הכהנים וכלי המשכן, ואחר כך אף את הקמתו באחד בניסן על פי צו השם, ומסתיימת בתיאור כבוד השם ששכן על המשכן, זהו בעצם השיא של כל ספר שמות, ממעמד קבלת התורה בפרשת יתרו, שהיה אירוע חד פעמי בו נערכה החתונה החשובה ביותר בהיסטוריה, עובר לבניית משכן קבע-תחנת החלל הפנוי-שנועדה לאפשר חיבור של קבע בין שמים וארץ. אומר מי השילוח "שנתברר לעיני כל האומות ע"י המשכן שהקב"ה מושל ונמצא גם בעולם השפל הזה."(מי השילוח חלק א פרשת פקודי). פעמים רבות מופיעות לשונות עשיה, נתינה והקמה בפרשה. ודגש שחוזר על עצמו ביחס לאותה עשיה "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" דהיינו הנקודה כאן היא עשיה שמיישמת את הציווי הא-לוהי. בשפת הקבלה הפרשה עוסקת בספירת המלכות. זו הספירה המקבלת מכל הספירות שמעליה, שאין לה מעצמה כלום, שמיישמת ומורידה לביצוע את האורות שהיא מקבלת מלמעלה. אגב השורש פקד גם משמש בתורה להתקשרות וגאולה, כמו "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם"(שמות ג,יז). בסידורי התפילה על פי הקבלה הביטוי "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא".
בס"ד לפרשת ויקהל התש"פ
מובא בפרשת פקודי :
וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃
והוא דבר פלא שהתורה מגדירה את מזבח העולה כקודש קדשים, אפילו השולחן, המנורה ומזבח הזהב לא נקראים קדש קדשים, אפילו ארון הברית לא נקרא כך, רק שהוא נמצא בקדש הקדשים . כבר דברתי בעבר על הנושא (קישור למאמר) אבל ברצוני הפעם להוסיף תוספת ביאור. הנה משמעות קדש קדשים מכוון לקדושה המופיעה בעולם הגשמי, עליונותה על הקדושה האחת דוקא ביכולת ירידתה לעולם נמוך יותר. אנו אומרים בנוסח התפילה שלנו את תרגום יונתן לדברי הנביא ישעיה, :וְאָמְרִין קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יְהוָה צְבָאות.
בס״ד לפרשת פקודי התשע״ט
פרשת פקודי מתארת את בניית המשכן והקמתו. מתי הוקם המשכן?
מובא בפרשתנו :
וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָֹ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד:
עבודת בניית הכלים והאוהל כבר הסתיימה בכ״ה בכסלו, אולם כאמור לעיל הציווי להקים המשכן היה באחד בניסן.
ברצוני להתבונן בתאריך שהשם בחר להקמת המשכן. למה המתין עד כאן ? מה המיוחד בתאריך זה?
ולא יכל משה לבוא אל אוהל מועד
בס״ד עש״ק פרשת פקודי שנת תשוע״ה.
מובא בפרשת פקודי:
{לד} וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְ-הֹ-וָ-ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
{לה} וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְ-הֹ-וָ-ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן:
מהי מטרת ענן זה? ובמה קשור לכבוד השם? למה לא יכל משה לבוא אל האהל? והלא אפילו בהר סיני ששכן עליו הענן משה נכנס לתוך הענן?
והיה המזבח קדש קדשים( שמות מ, י)
בס"ד כ"ו אדר-א התשע"ד
כיצד זה נקרא המזבח ק״ק? והלא הוא עומד בחצר המשכן, ואפילו ההיכל עם כליו לא נקרא קודש קדשים, רק מקום ארון הברית אשר לפני ולפנים?
כך מובא בפסוקי הפרשה:
וְלָקַחְתָּ אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמָשַׁחְתָּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּוֹ; וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְהָיָה קֹדֶשׁ. י וּמָשַׁחְתָּ אֶת-מִזְבַּח הָעֹלָה, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וְקִדַּשְׁתָּ, אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. (שמות מ, ט).
וזה פלא גדול המשכן וכל כליו הינם בדרגת קדש ואילו המזבח החיצון ק״ק ??
כך פותחת פרשת פקודי:
אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
מה פרוש הכינוי משכן העדות?
מובא בפרשת פקודי פרק לח:
כד כָּל-הַזָּהָב, הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה, בְּכֹל, מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ--וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כה וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כו בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. כז וַיְהִי, מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף, לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת: מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר, כִּכָּר לָאָדֶן. כח וְאֶת-הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת, וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, עָשָׂה וָוִים, לָעַמּוּדִים; וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם, וְחִשַּׁק אֹתָם. כט וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה, שִׁבְעִים כִּכָּר, וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת, שָׁקֶל. ל וַיַּעַשׂ בָּהּ, אֶת-אַדְנֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, וְאֶת-מִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-לוֹ; וְאֵת, כָּל-כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ. לא וְאֶת-אַדְנֵי הֶחָצֵר סָבִיב, וְאֶת-אַדְנֵי שַׁעַר הֶחָצֵר; וְאֵת כָּל-יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-יִתְדֹת הֶחָצֵר, סָבִיב.
והנה עיון הפסוקים מגלה לנו שבשונה מתרומת הכסף והנחושת, בתרומת הזהב לא מפורט כלל כיצד חולק הזהב לכלים השונים.
למה משה מסר דין וחשבון רק על מעשיו עם הכסף והנחושת שנתרמו למשכן ולא מסר דו״ח על השמוש בזהב?
לפרשת פקודי-פרשת החיבורים
כיצד יוכל כל עם ישראל להתאחד?
אנו רואים לצערנו כל כך הרבה מפלגות ומחנות בתוכנו. כיצד נוכל יום אחד להעשות אגודה אחת ?
פרשת פקודי נותנת לנו שעור חשוב בחיבורים.