בס"ד לפרשת דברים התש"פ
ספר דברים שהוא ספר נאומי הסיכום של משה רבינו לבני ישראל ערב הכניסה לארץ, בהם הוא מוכיחם ומכינם להתמודדות עם ארץ הבחירה, מדבריו עולה לנו אישיותו המיוחדת של משה. וממנה נוכל ללמוד לחיינו ולדורנו דור נוחלי הארץ בשלישית. ברצוני לעמוד על כמה נקודות העולות מדבריו:
כך פותחת הפרשת: אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אל כל ישראל- משה הצליח לדבר אל כולם. אל כל ישראל. אייך הוא הצליח שדבריו ידברו אל כולם?
בס״ד לפרשת דברים התשע״ח
ראשית אקדים ואומר: ספר דברים אמנם נחשב בקדושתו כאחד מחמשת חומשי התורה, כל אות בו כתובה על פי השם בדיוק כמו שאר החומשים. אבל בסיס הדברים הינו דברים שאמר משה מעצמו לבני ישראל ב36 ימיו האחרונים. מכיון שמשמים הורו לו לכתוב זאת בתורה, מדרגת הדברים גבוהה כשאר התורה.
כשאנו קוראים הפסוקים ומתבוננים בהם אנו רואים שמפיו של משה כל מיני מאורעות שעברו על האומה נרשמים אחרת מכפי שפגשנו אותם בספרים הקודמים. משה רבנו מעביר לנו גם את תחושותיו ואת אופן ראייתו את הדברים. יוצא מכאן גם שדוקא עיקרי התורה וכלליה מוזכרים בחומש דברים ולא בספרים קודמים.
נכנס פנימה...
בס״ד. לפרשת דברים התשע״ז
משה רבינו בשנתו האחרונה מסכם את התורה, משלים את כתיבתה, ומבארה לבני ישראל, נואם את נאומי הסיכום של חייו, מצייד את ישראל בצידה לדרך לכל שנות ההיסטוריה אשר נכונו לנו.
אומר רבינו בחיי:
על דרך הפשט רצה משה לבאר להם עתה בשנת הארבעים כל המצוות ועיקר התורה הזאת שהיא עשרת הדברות, ולפי שהאבות שמעו אותן מפי הקב״ה, חזר משה והשמיעם לבנים ושמעו אותן מפיו, ואף על פי שכבר ידעו זה מפי אבותיהם והאמינו בהם, הנה נבואת משה מבוררת אצלם ומחוזקת בעיניהם, ומה שישמעו מפיו כאילו שמעו מפי עליון.
מדוע המתין משה עד עכשיו?
בס"ד לפרשת דברים שנת תשועה
{כה} וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ:
{כו} וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם:
כיצד משה ״מעלים״ את עשרת המרגלים ותולה את כל האשם רק בבני ישראל שלא הקשיבו לקול התרים שדיברו בשבח הארץ, וכי כולם דיברו בשבחה!?