השם מצוה על ישראל לא להתגרות בהם מלחמה ולא לרשת אותם, מדוע? האם אינם בכלל ארץ ישראל?
כך אומרת התורה:
וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: {ה} אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: {ו} אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם: {ז} כִּי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר: {ח} וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר (ס) וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב: {ט} וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה: (דברים ב, ד-ט)
עיון בפרשת דברים מגלה לנו מילת מפתח החורזת את הפרשה, והיא המילה פנו בצורותיה השונות. היא מופיעה בפרשה 7 פעמים. דרך התבוננות בהופעותיה והקשרם אפשר ללמוד רבות על מגמת משה רבנו בדבריו בפרשה.
האם האנשים התמימים צפויים לסבול במשך חייהם יותר מאשר הפיקחים ?
האם חייבים לעבור מלחמות וצרות כדי לרשת את ארץ ישראל ?
האם נוכל יום אחד להיגמל מהצורך בצבא ובמלחמות ?
כיצד תורה שבעל פה הפכה לתורה שבכתב
ספר דברים יש לו מעלה מיוחדת, מצד אחד כל הספר הינו דברי סיכום, תוכחה, חינוך והכנה לכניסה לארץ, שאמר משה רבנו לבני ישראל מפי עצמו, במשך שלושים ושישה ימיו האחרונים. עם ישראל חונה בערבות מואב, מול יריחו, על פיתחה של ארץ ישראל.
מצד זה לכאורה לא היה נכון לכלול ספר זה בתוך התורה, אלה בתוך תורה שבעל פה.
אבל ספר דברים ככל שאר החומשים, נכתב מפי הגבורה, אות אות ומילה מילה, לכן גם קדושתו לא פחותה משאר חלקי התורה.